תוכן

עב) אחר שנתבאר למעלה, היות בכל העולמות כולם ב' בחינות, אם בחינות עשר ספירות בצורות גלגלים, ואם בחינות עשר ספירות בצורות אדם ביושר, בקומה זקופה ישרה. נבאר עתה בקצרה, קצת פרטים ובחינות אחרים שיש בספר הזוהר פרשת בא, וזה לשונו, בתר דעבד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה, נחית תמן, ואתקרי בההוא דיוקנא וכו' נקרא אל אלקים וכו', ואי יתבר אומנא אלין מאנין דתקין, יהדרין מייא למקור. ולבתר עביד מאנא רברבי כו', והיא קרא לגרמיה מבין בה וכו', וכבר הארכנו לעיל בזה, ועיין שם היטב. הרי מפורש, היות עשר ספירות בצורות אדם בעל רמ"ח אברים הנקראים כלים במנין, ובתוכם עצמות אורות הנקרא נשמת אדם, והכל בדמיון אדם תחתון, שיש גוף ונשמה בו. כך באדם העליון כלול מעשר ספירות, מהם עצמות וכלים. והנה ענין העצמות הזה, הם בחי' האורות הפנימיות המאירים בתוך הכלים, והם בדמיון הנשמה אשר בתוך גוף האדם, ומאירה בו, כמש"ה נר ה' נשמות אדם. וזכור כלל זה, כי בכל מקום שתמצא בחבורנו זה לשון אורות, הכוונה היא על הנשמה הפנימית שבעשר ספירות, ולא על הכלים עצמם. ואל תשכח ענין זה, כי לא נוכל להזכירו בכל פעם ופעם.