תוכן

עב) וז"ש, ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים שהם הגבורות, נסה את אברהם, ולא אמר לאברהם, אלא את אברהם. הכוונה עם אברהם, כי רצו הגבורות להתמתק עם החסדים יחד, ליעשות שניהם א', וזהו לאכללא מיא באשא ואשא במיא, כאמור בזהר. ויאמר קח נא עתה, שהוא בן ל"ז שנים, שכבר ירדו אל היסוד, עתה הוא העת לקשרם ולעקדם. ואמר את בנך: שהוא גבורות שבהוד, שהוא בחי' ב"ן, והוא לעולם מוח הגבורות. את יחידך: גבורות שבת"ת, כי כל הצדדים יש להם חיבור, ח"ב ח"ג נ"ה, ות"ת יחיד, וז"ש את יחידך. אשר אהבת: גבורות שבנצח, כי אברהם הוא אוהב אותן, שהוא מן קו ימין, והוא חסד ימין. את יצחק: אמר נגד ב"ג המכוסים, כי הם כללות גבורות כולם, והג' גבורות נמתקות שם ביסוד בג"ח המגולים, אבל אלו הב' אינן מתמתקין, אלא כשחוזרין החסדים לעלות למעלה בסוד אור חוזר, אז הם ממתקים אלו הב', וז"ש והעלהו שם לעולה, בדרך העלייה תמתיק את אלו.