זהר

עב) ר' חייא אמר, חווין הוו אתיין, מלחשן בפומייהו, ונשכין ומתין. מאי מלחשן. כד"א אם ישוך הנחש בלא לחש. אשא הוו מלהטן בפומייהו, ונשכן, ושדיין אשא בהו, ואתוקדאן מעייהו ומתין. והא מלין אלין אסתלקו לאתר אחרא.

פירוש הסולם

עב) ר' חייא אמר וכו': רח"א נחשים היו באים ופיותיהם היו מלחשים, ונושכים ומתים. מהו מלחשים. הוא כש"א, ​אם ישוך הנחש בלא לחש. אש היתה לוהטת בפיותיהם. ונשכו, ושלחו את האש בהם, ונשרפו מעיהם ומתים. והרי דברים אלו נתבארו במקום אחר.