זהר

עב) פתח ר״ש ואמר, ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה, דסבא קדישא, טמיר וסתים מכלא דיקנא דההיא תושבחתא. דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא.

פירוש הסולם

עב) פתח ר״ש ואמר וכו׳: פתח ר״ש ואמר, אוי למי שמושיט ידו בדיקנא היקר העליון, של הסבא הקדוש, שהוא א״א, הנסתר והסתום מכל. דיקנא של תשבחה ההיא, דיקנא, הסתום ויקר מכל תקוניו של א״א, דיקנא, שאין יודעים אותו עליונים ותחתונים, דיקנא, שהוא תשבחה של כל התשבחות, דיקנא, שלא היה אדם נביא וקדוש שיקרב לראותו, דיקנא, שהיא תלויה בשערותיו עד טבור הלב. הוא לבן כשלג, יקר מכל יקר, נסתר מכל נסתר, האמונה של אמונת כל.