זהר

עב) א״ר יוסי, מ״ל. א״ר חייא, דכתיב טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת. אי ההיא תוכחת מאהבה, מסותרת מבני נשא. כגוונא דא מאן דאוכח לחבריה ברחימותא, בעי לאסתרא מלוי מבני נשא, דלא יכסוף מנייהו חבריה, ואי מלוי אינון באתגלייא קמי בני נשא, לאו אינון ברחימותא.

פירוש הסולם

עב) א״ר יוסי מנלן וכו׳: אר״י, מאין לנו זה. א״ר חייא, שכתוב, טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת, שפירושו, טובה תוכחת מגולה ואם התוכחה היא מאהבה, היא מסותרת מבני אדם. כעין זה מי שמוכיח את חבירו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו לא יתבייש מהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה.