זהר

עא) וקראת לשבת עונג, ענוגא דכלא, ענוגא דנפשא וגופא ענוגא דעלאין ותתאין. וקראת לשבת, מאי וקראת. דיזמין ליה. כד"א, מקראי קדש, כלומר, זמינין, כמה דמזמין אושפיזא לביתיה. וע"ד וקראת לשבת ענג, דיזמין ליה, כמה דמזמנין אושפיזא, בפתורא מתקנא, בביתא מתקנא כדקא יאות, במיכלא ובמשתיא כדקא יאות, יתיר על שאר יומין. וקראת לשבת מבעוד יום. לקדוש יי' מכובד: דא יום כפורים. תרי דאינון חד. וכבדתו מעשות דרכיך, כמה דאוקימנא.

פירוש הסולם

עא) וקראת לשבת ענג: היינו ענג כל, ענג של הנפש והגוף, ענג של העליונים והתחתונים. וקראת לשבת, שואל, מהו וקראת. ומשיב, שפירשו, שיזמין אותו. כש"א מקראי קדש, שפירושו מוזמנים מן הקדש, כמו שמזמנים ארח לביתו. ועל זה, וקראת לשבת ענג, שיזמין אותה כמו שמזמינים ארח: בשלחן הערוך, בבית מסודר כראוי, באכילה ושתיה כראוי, יותר מבכל שאר הימים. וקראת לשבת, היינו מבעוד יום, שיוסיף מחול על הקדש. לקדוש ה' מכובד, זהו יום הכפורים. והם שנים שהם אחד, כי יום הכפורים ושבת הם אחד. וע"כ נאמר אחריהם, וכבדתו מעשות דרכיך, דהיינו בלשון יחיד. כמו שהעמדנו.