זהר

עא) וכד האי נחש קם, כדין מה כתיב, והרג את התנין אשר בים, דא איהו התנין הגדול. וע"ד כתיב, הנני עליך. ודא נחש, איהו מארת, בלווטין לכלא, בגין דאיהו תקיפא עליה, בתקפיה דההוא נהר רברבא, דאקרי חדקל, והא אוקימנא.

פירוש הסולם

עא) וכד האי נחש קם וכו': וכשהנחש הזה קם, מה כתוב והרג את התנים אשר בים, שזה הוא התנים הגדול. וע"כ כתוב הנני עליך וגו' התנים הגדול הרובץ תוך יאוריו. ונחש הזה הוא מארת חסר ו' שיורה לשון קללה כמ"ש, מארת בבית רשע. שהוא בקללות לכל. והוא מתגבר עליו, על התנים, בגבורתו של הנהר הגדול הנקרא חדקל. וכבר בארנוהו.
פירוש. ד' הנהרות הם כנגד ג' קוים והמלכות המקבלתם. שנהר פישון הוא ימין ונהר גיחון הוא שמאל, ונהר חדקל הוא מקו אמצעי. ונודע שבמסך דחירק שבקו אמצעי יש בגניזו בחי' המלכות דמנעולא, שבכל מקום שהיא נוגעת פורחים האורות משם, (כנ"ל ויצא אות י"ג) ונחש הקדמוני מעורב בו ג"כ בחינת הדין הזה דמנעולא, שבו ממית כל חי. וז"ש דאיהו תקיפא וכו' דאקרי חדקל. כלומר, שהוא מעורב באותו הגבורה הגנוזה בנהר חדקל, ובזה כחו חזק להמית כל חי.