זהר

עא) כן מראה הנגה סביב, נהירו דאתכסייא, בגלגולא דחיזו דעינא. הוא מראה דמות כבוד ה', גוונין דאתיחדא יחודא תתאה לפום יחודא דאתיחד יחודא דלעילא.

פירוש הסולם

עא) כן מראה הנגה סביב, נהירו דאתכסיא בגלגולא דחיזו דעינא: הכתוב כן מראה הנגה סביב, פירושו ההארה שנתכסה ונעלמה בהבת עין שבראית העין. גלגולא, פירושו בת עין. כי תרגום בבת עינו הוא גלגל עינוהי (זכריה ב' י"ב). פירוש כי ד' גוונים הם בעין הרואה, כי עקרו גוון לבן, ובתוכו שורייקי סומקי דהיינו גוון אדום, ובאמצעו גוון ירוק שבתוכו בת העין שהיא גוון שחור. אמנם מבחינת ראיית העין אין שליטה רק לבת עין בלבדה, שהיא השחור שבעין. ונבחן שג' הגוונין לבן אדום ירוק שבעין, מתכסים ונעלמים בעת ראית העין מכח שליטת השחור שבבת העין, כי כח הראיה אינו אלא בהשחור בלבדו. וזה יורה על יחודא עלאה שהוא בהיפך ממראה הקשת המורה על יחודא תתאה, כי מראה הקשת הוא גוונין דאתחזיין, ומראה הנגה הוא נהירו דאתכסיא בגלגולא דחיזו דעינא, כמבואר, כי אותם ג' הגוונין לבן אדום ירוק המתכסים במראה הנגה, הם אתחזיין במראה הקשת כנ"ל.
הוא מראה דמות כבוד ה', גוונין דאתיחדא יחודא תתאה לפום יחודא דאתיחד יחודא דלעילא: הכ' הוא מראה דמות כבוד ה', סובב על הגוונין שבמראה הקשת, ולא על מראה הנגה, כי נתייחד יחוד התחתון דג' גווני הקשת, כפי היחוד שנתיחד ביחוד העליון, וע"כ ה"ס מראה דמות כבוד ה'. ואין לפרש הכ' הוא מראה וגו' על מראה הנגה, שהרי הוא נהירו דאתכסיא, והגוונין סתומין שם ואינם נראים בגלגולא דחיזו דעינא, כנ"ל בדיבור הסמוך.
ולפי"ז נמצא ביאור הכתוב, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, יורה על יחודא תתאה, רחל, וה"ס ג' גוונין דאתחזיין חיור סומק ירוק. כן מראה הנגה סביב, יורה על יחודא עלאה, כי מראה הנגה פירושו נהירו דאתכסיא וכו' והגוונין סתומין בלתי נראים. ומשוה הכתוב את יחודא תתאה דמראה הקשת אל יחודא עלאה דמראה הנגה, להורות שכל האורות שנמשכו ביחודא עלאה באתכסיא, נמשכים אל יחודא תתאה באתגלייא, ואותם ג' הגוונים הנעלמים בגלגולא דחיזו דעינא הן עצמן המתגלים במראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם. ולפיכך מסיים הכתוב ומדגיש על "מראה הקשת" ואומר, הוא מראה דמות כבוד ה', להיותם נמשכים מיחוד הגדול והשלם העליון.