זהר

עא) וכלא חמא. חמא מטטרון, סבא דביתא, דשליט בכל דיליה. דאיהו קאי בשלטנו על עלמא, בשולטנו בשם שד"י. וסליק לעילא, בסליקו דשמא דמריה הוי"ה, אתר דיעקב אשתלים ביה לבתר. וראשו, דשם שדי, איהו י', ודא מגיע השמימה, כיון דמטי וסליק את דא, לההוא אתר, אשתלים ואתקרי בההוא שמא דמאריה הוי"ה.

פירוש הסולם

עא) וכלא חמא וכו': והכל ראה יעקב בחלומו ראה את המלאך מטטרון, זקן ביתו, של הקב"ה, המושל בכל אשר לו, שהוא עומד בשליטה על העולם בכח השליטה שלו בשם שדי, ועולה למעלה בעליה של שם רבונו, שהוא הויה, הוא המקום שיעקב נשלם בו. לאחר כך, והראש של השם שדי שהוא י', זה מגיע השמימה. כיון שאות הזו עולה ומגעת לאותו המקום, דהיינו לשמים, המלאך מטטרון נשלם ונקרא בשם רבונו, הוי"ה.
פירוש הדברים. בתחילה צריכים לידע בחינת מטטרון מה הוא. וביאורו תמצא בתקונים (תק' ע' דף קי"ט ע"ב) שאומר בהכתוב, והחיות רצוא ושוב, רצוא דא נוריאל, ושוב דא מטטרון. פירוש. כי מקרא זה נאמר, בעת שהחיות מקבלים מהארת הזווג של זו"ן דאצילות, אז הכולל שלהם הוא בסוד רצוא ושוב. אשר הימין שה"ס ו"ק בלי ראש דהיינו חסדים בלי חכמה כמ"ש לעיל (דף ט' ד"ה ומטרם עש"ה) הוא בסוד רצוא אל השמאל לקבל ממנו בחינת ראש וחכמה, כמו שנתבאר שם. ואחר שקבל ממנו החכמה, הוא בסוד ושוב, דהיינו ששב למקומו לימין לבחינת חסדים, ולפיכך, נבחן בושוב ב' בחינות, א) ההתכללות בשמאל ובחינת הג"ר שמקבל שם. ב) ששב למקומו לימין וחוזר לחסדים. שאז הוא בכל השלמות. והנה בחינת רצוא שבחיות, ה"ס המלאך נוריאל, שהוא עוד בבחינת ו"ק בלי ראש, והוא רץ לשמאל לקבל ראש. ובחינת ושוב של החיות, ה"ס המלאך מטטרון. שיש בו ב' הבחינות של ושוב. וע"כ נקרא מלאך הפנים להיותו הנושא של בחינת הג"ר, הנקראים פנים. וע"כ הוא שר העולם, להיות בו השלמות להשלים התחתונים שבג' עולמות בריאה יצירה עשיה.
וזה אמרו, חמא מטטרון, סבא דביתא, דשליט בכל דיליה, דהיינו ב' הבחינות שבו, מבחינה הא' הוא נקרא זקן ביתו, שנכלל בשמאל וקנה משם חכמה. כי איזה זקן, מי שקנה חכמה. ומבחינה הב', שהוא ושוב למקומו לחסדים, שאז יש לו חכמה וחסדים, הוא נבחן אז, למושל בכל אשר לו, כי כל יורה על השלמות מכל הצדדים, הן חכמה והן חסדים. ורב יורה על השלמות מחכמה לבד, כמ"ש לעיל, בסו"ה ​יש לי רב, ובהכתוב ​יש לי כל. וז"ש דאיהו קאי בשלטנו על עלמא בשולטנו בשם שדי. אשר כח השליטה שלו על העולם דהיינו להיות שר העולם, הוא בשליטה של השם שד"י, כי כח השליטה ה"ס בחינה הא' של ושוב, כי אין שליטה אלא באור החכמה, ואז הוא כלול בשמאל, וה"ס השם שד"י. וסליק לעילא בסליקו דשמא דמריה הויה, ועולה למעלה, דהיינו בחינה הב' של ושוב, שהוא חזרתו לימין לחסדים, הוא בעליה אל השם הויה. שהוא ז"א שהוא חסדים. אתר דיעקב אשתלים ביה, שהוא המקום, אשר יעקב נעשה מרכבה אליו להשתלם בו. כי יעקב נעשה מרכבה לז"א כנודע.
וז"ש, לבתר, וראשו דשם שדי איהו י' ודא מגיע השמימה, כי הי' דשד"י הוא סיום הנוקבא הנקראת עולם. וה"ס גבול הים. וביאורו תמצא בתקונים (תקון מ"ה דף פ"ב) שמפרש שם הכתוב, והחיות רצוא ושוב, על האורות של בחינת הנוקבא עצמה, הנקראת ים, ואומר, בשעה שגלי הים, שה"ס הארת החכמה שבשמאל, רצים והם רוצים להחריב העולם להחזירו לתוהו ובוהו, דהיינו שרוצים להאיר ממעלה למטה, הם מסתכלים בשכינה, שהיא גבול הים, ואז הם שבים למקומם, דהיינו לחסדים. ע"ש. וגבול הים ה"ס הי' של השם שדי, כמ"ש חז"ל ששדי, פירושו שאמר לעולמו די שלא יתפשטו יותר, וגבול הזה ה"ס י', כי י' ה"ס ראש בלי גוף, שיורה על כח סיום שבו, שאינו מתפשט ממעלה למטה. הרי כשגלי הים שבשם שדי, מגיעים לי', נפסקים להאיר עוד, והם שבים לחסדים, וז"ש וראשו דשם שדי איהו י', כי כשמגיע לי' שה"ס הגבול הוא חוזר לראש, דהיינו ושוב למקומו, ודא מגיע השמימה, כלומר הכח שבי' זו, שהיא מגביל הארת חכמה שלא תתפשט עוד, כנ"ל, נמצא מחזיר האורות השמימה, שה"ס ז"א וה"ס חסדים. כיון דמטי וסליק את דא לההוא אתר, אשתלים, ואתקרי בההוא שמא דמאריה הוי"ה. כיון שאות הזו, דהיינו הי', מחזיר האורות השמימה, דהיינו ששוב לבחינת חסדים לז"א, אז נשלם המלאך מטטרון, כנ"ל בסוד המושל בכל אשר לו, ונקרא בשם רבונו ז"א הויה, כי נעשה מרכבה אליו כמו יעקב, כנ"ל.