זהר

עא) בקדמיתא שלשה אנשים, ואגלימו בציורא דאוירא, והוו אכלי, אכלי ודאי, דאשא דלהו אכל ושצי כלא, ואעביד נחת רוח לאברהם. אינון אשא ודאי, וההוא אשא אתכסי בציורא דאוירא, ולא אתחזי, וההוא מיכלא אשא מלהטא, ואכלא ליה, ואברהם מקבל נחת רוח מהאי.

פירוש הסולם

עא) בקדמיתא שלשה אנשים וכו': בתחילה היו ​שלשה אנשים, ונתלבשו בציור של אויר, והיו אוכלים. אכלו ודאי, כי אש שלהם אכל והשחית הכל, ונעשה בזה נחת רוח לאברהם. ומפרש יותר בהרחבה, הם עצמם אש בודאי ואש הזה נתכסה בציור האויר ולא היה נראה, ואותו המאכל שאכלו, היה אש לוהט, ואכלו אותו, ואברהם היה מקבל נחת רוח מזה.