זהר

עא) ותרין מדבחן הוו, בגין דהכא אתגלי ליה, דהא קב"ה שליט על כלא. וידע חכמה עלאה, מה דלא הוה ידע מקדמת דנא. ובנה תרין מדבחן,חד לדרגא דאתגליא וחד לדרגא דאתכסיא, ת"ח, דהכי הוה, בקדמיתא כתיב, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו וגו'. ולבתר כתיב, ויבן שם מזבח לה' סתם, ולא כתיב הנראה אליו. וכלא רזא דחכמתא איהו.

פירוש הסולם

עא) ותרין מדבחן וכו': ושני מזבחות היו משום דכאן נגלה לו שהקב"ה שולט על הכל. שהיא בחינת מחזה ולמעלה. גם ידע חכמה עליונה מה שלא השיג מקודם לכן. שהוא בחינת מחזה ולמטה. וע"כ ובנה תרין מדבחן ב' מזבחות בנה. מזבח אחד להמדרגה שנגלה, דהיינו להנוקבא שמחזה ולמטה דז"א המכונה רחל. שה"ס עלמא דאתגליא, שפירושו, שהארותיה מגולות בחכמה. ומזבח אחד למדרגה המכוסה, דהיינו להנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, המכונה לאה, שה"ס עלמא דאתכסיא. שפירושו שמאירה בחסדים מכוסים מחכמה. בוא וראה שכן הוא, כי מתחילה כתוב ​ויבן מזבח לה' הנראה אליו ואחר כך כתוב, ​ויבן שם מזבח לה', סתם, ולא כתוב, הנראה אליו, וכל זה הוא בסוד החכמה, פירוש: כי מזבח הראשון בנה במדרגת הנוקבא שמחזה ולמטה, שה"ס עלמא דאתגליא, וע"כ כתוב לה' הנראה אליו. ומזבח הב' בנה במדרגת הנוקבא שמחזה ולמעלה שה"ס עלמא דאתכסיא, ע"כ לא כתוב בה לה' הנראה אליו, אלא לה' סתם, ומשמיענו הכתוב, כי אחר שגילה והמשיך המוחין בסוד החסדים המגולים בחכמה, במדרגת הנוקבא שמחזה ולמטה, בסוד, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. לא נשאר בהמוחין ההם. אלא עלה למעלה מחזה והמשיך המוחין בבחינת חסדים מכוסים מחכמה, כמדרגת הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, וטעם הדבר, כי אברהם היה מרכבה לז"א, וז"א אינו מקבל חכמה לעצמו אלא בשעה שהוא משפיע להנוקבא. (כנ"ל דף ט' ד"ה וז"ש ע"ש). וע"כ בחר גם אברהם בחסדים מכוסים.