זהר

עא) ר׳ אלעזר אמר, לא יהבו לאחרי, דהא כתיב וישאהו במוט, וכתיב בשנים, ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר, דכתיב וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל, יהבו לון, ואינון אשתארו, ועבדו גרמייהו שיריים.

פירוש הסולם

עא) ר׳ אלעזר אמר וכו׳: רא״א, לא נתנו האשכול לאחרים, שהרי כתוב, וישאוהו במוט, וכתוב, בשנים. שמשמע שנים המצוינים, ובכולם לא היו שנים כמוהם. ומכאן למד יהושע אחר כך לשלוח רק שנים מרגלים. שכתוב, וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים. ואלו שנים, כבר העמידו הראשונים (לעיל ספרא דצניעותא אות נ"ד) וכשהגיעו יהושע וכלב אל ישראל נתנו את האשכול להם. והם נשארו, ולא אמרו בתחילה לישראל כלום, כי רק המרגלים אמרו, וזה פריה, כי עשו עצמם שירים.