זהר

עא) ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, ואיהי ה׳ עלאה, דתקינו בה חמש צלותין ביומא דכפורי. אבל שבת, איהו שכינתא תתאה, כלילא מתלת אבהן, דאינון תלת אנפין דש׳ דשבת. בת יחידה איהי, נקודה בחלל דילה.

פירוש מעלות הסולם

עא) ואיהי צלותא דעשרת וכו׳: והיא היינו בינה ה״ס תפלת עשרת ימי תשובה, שמאירה בהם הארת בינה, שנקראת תשובה. והיא ה׳ העליונה של שם הוי״ה, שנתקן בה חמש תפלות ביום כפור. אבל שבת היא השכינה התחתונה היינו מלכות, כלולה משלשה אבות שהם חסד גבורה תפארת שהם ג׳ פנים של ש׳ דשבת, כי שבת הוא אותיות ש׳ בת. אשר הש׳ רומזת על ג׳ ספירות חג״ת שהם דבוקים בבת שהיא מלכות. בת יחידה היא, בעת שהיא נקודה בחלל שלה.
פירוש: יש במלכות שתי בחינות שהן נקראות מנעולא ומפתחא, שמפתחא נקרא נקודה בהיכליה והיא בחי׳ יסוד דמלכות, והיא משמשת בישסו״ת, שנקראים בינה, שאין או"א מגלים החכמה שבהם אלא בסוד ההיכל שהוא ישסו"ת, וישסו״ת מגלים החכמה שבהם בג׳ הקוים שהם חג״ת המכונים אבות וש׳ וכשג׳ הקוים מתאחדים במלכות הנקראת בת נקרא הכל שבת. ובחינת מנעולא היא מלכות דמלכות, שהיא נקודה אמצעית ממש, והיא משמשת באו"א עלאין לבחי׳ מלכות שלהם שאוירא דילה לא אתידע והם תמיד בבחי׳ אויר, וזה אמרו בת יחידה איהי נקודה בחלל דילה שי׳ הרומזת למלכות לא יוצאת מן האור כל משך שתא אלפי שני ונשארת בבחי׳ אויר וחלל. עד גמר התקון.