פירוש הסולם
ס)
ת"ח אר"ש מאן הוא דידע לסדרא צלותא דמריה כמשה, בשעתא דאצטריך ליה לסדרא צלותיה באריכות סדר: אר"ש, מי הוא שיודע לסדר התפלה לרבונו, כמו משה, בשעה שהיה צריך לו לסדר תפלתו באריכות הסדר.
ובשעתא דאצטריך ליה לקצרא, הכי נמי ובשעה שהיה צריך לו לקצר בתפלתו ידע ג"כ לקצר. פירוש, כי בשעה שמשה היה צריך להאריך כתיב ואתנפל וגו' ארבעים יום וארבעים לילה. ובשעה שהיה צריך לקצר כתיב אנא אל נא רפא נא לה. ופנימיות הדברים הוא, כי על ידי התפלה ממשיכים מוחין להנוקבא, הנקראת תפלה. והמשכת הארת החכמה הוא באריכות התפלה, כי מדת האורך רומז תמיד להארת החכמה. והמשכת אור החסדים היא בקיצור התפלה, כי מדת הקיצור דבוק במדת הרוחב, הרומזת על אור החסדים. ועי'
בתלמוד ע"ס חלק י"ד דף א' תקכז ד"ה וביאור ואכמ"ל.
אר"ש הא אשכחנא בספרי קדמאי, סדורא דרזי דרזין בקשורא חדא: אר"ש הרי מצאתי, בספרי הקדמונים, את הסדר איך לקשר המדרגות, שהן סודי סודות, בקשר אחד. דהיינו ביאורי ז' היכלות שר"ש מבארם לפנינו. קשר, פירושו יחוד ב' מדרגות או יותר זה בזה, שיאירו יחד בהארה משותפת אל התחתונים.
זמנין דאצטריך לסדרא צלותיה כדקא יאות, ולקשרא קשרין לבסומי למאריה כדקא יאות, שצריכים לפעמים לסדר התפלה באופן הראוי, וליחד יחודים להמתיק ולפייס את רבונו כראוי,
למקרע רקיעין ולאפתחא תרעין ופתחין דלא יהא מאן דימחי בידיה לקרוע הרקיעים ולפתוח השערים והפתחים, ולא יהיה מי שימחה בידו. דהיינו שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו. רקיעין פירושם, סיומים דצמצום ב' החוצים את המדרגות ומשאירם בו"ק חסר ג"ר, וג' עולמות בי"ע יוצאים לבר מאצילות ונעשו עלמין דפרודא. (כנ"ל בפתיחה לחכמת הקבלה אות ס"ז ואות קפ"ג עש"ה) וכן הוא מבחינת הקביעות, מלבד בעת שהצדיקים מעלים מ"ן ע"י עבודה ומע"ט וממשיכים הארת צמצום א' מלמעלה מטבור דא"ק הנה אז הארה זו מורידה הרקיע ממקום בינה בחזרה למקום מלכות כמו שהיא בצמצום א' וחוזרים הבינה ותו"מ דכלים למדרגתם, ומשלימים ע"ס דכלים, וג"ר דאורות, וכן ג' עולמות בי"ע חוזרים ונעשים אצילות. (ועי' לעיל בבראשית א' דף ז' ד"ה והמשכילים) הרי שהצדיקים בעבודתם מבטלים הגבולים דקטנות המכונים
רקיעין וממשיכים המוחין דגדלות. וענין זה נבחן שהם קורעים את הרקיעים וז"ש
למקרע רקיעין. דהיינו שהם קורעים ומבטלים את הגבולים דקטנות המוציאים ג' עולמות בי"ע לפרודא מאצילות, ומחזירים אותם לאצילות. וכן נבחן לפתיחת השערים והפתחים של ההיכלות. כי מבחינת הקביעות נמצאים בי"ע בפרודא, מסבת הרקיעים העומדים במקום בינה של כל מדרגה כנ"ל, וע"כ אין הצדיקים יכולים לקבל שפעם מן ההיכלות, ונבחנים ששעריהם ופתחיהם סגורים, והממונים שומרים עליהם שלא יפתחו. וכשהצדיקים מעלים מ"ן וקורעים ומבטלים אותם הרקיעים כנ"ל ומעלים בי"ע לאצילות, נבחן שהשערים והפתחים נפתחים, והצדיקים נכנסים בהם ומקבלים שם שפע א"ס ב"ה מאצילות, והממונים לא יוכלו למחות ולעכב אותם. וז"ש
ולאפתחא תרעין ופתחין, דלא יהא מאן דימחי בידיה. וזה אמרו,
זכאין אנון צדיקייא דאנון ידעי למפתי למאריהון ולבטולי גזרין ולאשראה שכינתא בעלמא: אשריהם הצדיקים, שהם יודעים לפייס את רבונם, ולבטל הגזירות ולהשרות השכינה בעולם,
ולנחתא ברכאן ולמעדי מאריהון דדינין דלא ישלטון בעלמא, ולהוריד ברכות, ולהסיר בעלי הדין שלא ישלטו בעולם, דהיינו כמבואר, שהצדיקים בעבודתם ממשיכים הארת צמצום א' שלמעלה מטבור דא"ק, ומבטלים את ג"ר ופנים של ההיכלות. ומחזה שלהם ולמטה את הרקיעים הגורמים הקטנות, אשר כל הגזרות והדינין נמשכים מהם, הרי שיודעים איך לפייס את רבונם ולבטל הגזרות, שעי"ז הם ממשיכים אורות דג"ר להמדרגות ומעלים בי"ע לאצילות כנ"ל, שז"ס השראת השכינה בעולם, והורדת הברכות וביטול בעלי הדין כמבואר.
