תוכן

ס) ונבאר ענין אלו תרין רוחין דנפקי מחוטמא דעתיקא, לז"א ולנוקביה. והנה בשער היחודים, נתבאר זה אצלנו באורך גדול, בייחוד אחד פרטי אשר שם וע"ש. אבל הענין בקיצור נמרץ הוא, כי תרין נוקבין יש בחוטמא דעתיקא, והם בציור שתי אותיות מ"נ של מנצפ"ך, שהם סוד החמשה גבורות, וצורתם היא כך: בו"[ כי כאשר תתפרד ותסתלק צורת המ"ם סתומה, מצד הנו"ן ההפוכה, ישאר נקב השמאלי, כעין צורת נו"ן כפופה פשוטה כזו, ]'. ומנקב הימני שהוא מ"ם סתומה, נפיק תדיר רוחא דחיי, אל ז"א. אבל מן נקב השמאלי, שהוא צורת נ' כפופה הפוכה, משם מתפשט רוחא דחיי שבו, דרך הזרוע דז"א, כי גם הזרוע הוא צורת ן' פשוטה, ויען כי הזרוע סגור וסתום, ואין לו פתח פתוח בסופו להוציא אורו משם אל המלכות, לכן אין רוחא דחיי דנקב שמאלי דחוטם דאריך אפין, יוצא אל המלכות, רק בסתום גמור, ואינו נגלה, כנזכר אצלנו ענין יציאת האורות דרך סופי האצבעות במקום הצפרנים, ואיך משם נעשות פרצוף לאה. אבל לעתיד לבא, יתבסמו דיני הזרועות, ואז יוכל לצאת רוחא דחיי דרך הזרוע אל המלכות בגילוי גמור כנ"ל.