זהר

ס) איש איש כי תשטה אשתו וגו׳. מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב למעול מעל ביי׳. ר׳ אלעזר אמר, איש איש, מאי איש איש, דהא בחד סגי, אלא הא אוקמוה, אבל איש איש, משמע איש דאיהו איש, וקיים קרא דכתיב, שתה מים מבורך וגו׳. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. ומעלה בו מעל, הא בחד סגי, אמאי תרי. אלא חד לעילא וחד לתתא. חד לכנסת ישראל, וחד לבעלה. בגין כך והביא האיש את אשתו.

פירוש הסולם

ס) איש איש כי תשטה אשתו וגו׳: שואל, מה זה אצל זה. כלומר למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת מעילה. ומשיב, אלא כמו שכתוב, שם למעול מעל בה׳ כתוב גם כאן בסוטה, ומעלה בו מעל. והם ענין אחד, וע״כ נסמכו זה לזה. ר׳ אלעזר אמר, איש איש, מהו איש איש ב׳ פעמים, הרי באחת היה די. ומשיב, אלא כבר העמידוהו, אבל איש איש פירושו, איש שהוא איש, דהיינו שקיים הכתוב, שתה מים מבורך, ולא נתן עיניו באשה אחרת, אז הוא איש בעולם, איש אל אשתו. ומעלה בו מעל, שואל, הרי במעל אחד היה די למה ב״פ מעל. ומשיב, אלא מעל אחד למעלה ואחד למטה, דהיינו אחד לכנסת ישראל, שהיא מלכות, ואחד לבעלה, שהוא ז״א משום זה והביא האיש את אשתו אל הכהן.