זהר

ס) תא חזי, ויקח אהרן את אלישבע, לבסמא לה, למחדי לה, לחברא לה במלכא, בזווגא שלים, לאשתכחא ברכאן לעלמין כלהו, ע״י דאהרן. בג״כ, בעי כהנא לאשתכחא בנהירו דאנפין, בחידו, כלא כגוונא דלעילא, דהא על ידוי ברכאן וחדוון משתכחי. ועל דא אתרחקא מניה דינא ורוגזא ועציבו, בגין דלא יתפגם מההוא אתר דאתקטר ביה. וע״ד ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה, ולאו כהנא. עלייהו כתיב ברך יי׳ חילו ופעל ידיו תרצה וגו'.

פירוש הסולם

ס) ת״ח ויקח אהרן את אלישבע: שהיא המלכות, היינו, לבשם אותה ולשמחה, ולחבר אותה במלך הקדוש, בז״א, בזווג שלם, שתמצאנה ברכות בכל העולמות על ידי אהרן. משום זה צריך הכהן להמצא בהארת פנים, בשמחה, כעין של מעלה, כי על ידו נמצאות ברכות ושמחה. וע"כ נתרחק ממנו דין ורוגז ועצבות, כדי שלא יהיה נפגם מאותו מקום שנקשר בו, שהוא המלכות, וע״כ, ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה ולא כהן. עליהם כתוב, ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה וגו'.