חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות ס

זהר

ס) כגוונא דמלכא דאיהו בשרא ודמא, מאי דרשים בפתקא רשימו דיליה, דחותמא בידיה הוא, ואף על גב דחותמיה בידיה אשתאר, הכי דחילין מרשימו דחותמא, כאילו הוה מלכא, על אחת כמה וכמה אי הוה חותמא.

פירוש מעלות הסולם

ס) כגוונא דמלכא דאיהו וכו׳: וזה דומה כעין מלך שהוא בשר ודם, מי שרושם בפתק רשימה שלו, דהיינו השר שבידו החותם לחתום פסקי דין של המלך, חותם המלך בידו הוא, ואע״פ שהחותם נשאר בידו, כל כך מפחדים מהרשימה של החותם, כאלו היה המלך עצמו, על אחת כמה וכמה אם המלך היה החותם, דהיינו בעת הזווג של זו״ן פב״פ.
פירוש: המוחין דאו״א עלאין נקראים עזקא דכיא דהיינו טבעת טהורה, והוא על שם האורות שבהם, הנקראים אוירא דכיא. ומוחין דישסו״ת נקראים עזקא סתם, ובעת שמאיר בהם הארת חכמה הם נקראים טבעת של אמת, כי הארת החכמה שבטבעת מעבירה כל הקליפות המשקרות בשמו של המלך, והאמת מתגלה בסו״ה תתן אמת ליעקב, כי אין מוחין אלו מתגלים אלא ע״י הקו האמצעי שנקרא יעקב. ומבחינת מלכות נקראים מוחין אלו בשם חותם משני טעמים א׳ שהיא אחרית הספירות ודומה לחותם הבא בשולי המכתב. ב׳ מפני שמוחין אלו אינם מגולים אלא במלכות, ומאירים רק ממנה ולמעלה, ומבחינה זו היא חותם המלך, בדומה למלך היושב בהיכלו ובני המדינה מכירים בחותמו, וכשרואים חותמו של המלך על פקודותיו, דומה להם כאלו רואים את המלך עצמו. וזהו בעת זווג זו״ן פב״פ. וענין רשימה של החותם יתבאר להלן.