זהר

סט) תחות היכלא דא, מתפרשין חילין לבר, לכמה סטרין דרקיעין דלתתא, עד דמטו לככבא דשבתאי, כלהו אסתכיין להיכלא דא מתמן אתזנו כל אלין די בהיכלא דא, כלהו אסתכו לההוא רוחא, דכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן ודא הוא היכלא דאקרי לבנת הספיר.

פירוש הסולם

סט) תחות היכלא דא מתפרשין חילין לבר לכמה סטרין דרקיעין דלתתא, עד דמטו לככבא דשבתאי: מתחת ההיכל הזה נפרשים הכחות לחוץ מההיכל להשפיע לכמה צדדים שבהרקיעים שלמטה, שמהם משתנים עניני ההנהגה אל התחתונים, עד שמגיעים אל ככב הנק' שבתאי, העומד ברקיע הב' שבעולם העשיה. כי ז' ככבי לכת עומדים שם, הנקראים שבתאי צדק מאדים נגה ככב לבנה, שמהם באים כל השינוים והתמורות בהעולם, ואומר שהככב הראשון שבתאי מקבל שפעו מן היכל התחתון שבז' היכלות הללו דבריאה, ושאר הככבים משאר ההיכלות כמ"ש הזהר לפנינו.
ויש להבין זה שלכאורה הסדר הפוך שהרי שבתאי שהוא העליון מז' הככבים, היה צריך לקבל מהיכל העליון שבז' היכלות ולא מהיכל התחתון הזה, ולבנה שהיא התחתון מז' ככבים הי' צריך לקבל מהיכל התחתון הזה, ולא מהיכל הז'. והענין היא, כי יש ענין הפכי מאורות לכלים כי בכלים העליונים נבדלים מתחילה, והיפוכם באורות שהתחתונים נכנסים תחילה, (כנ"ל בפתיחה לחכמת הקבלה דף ז' אות כ"ד) ולפיכך בעת שאינו מאיר אלא היכל זה התחתון הנק' יסוד נמצא מתלבש האור בכלי העליון של הככבים הנק' שבתאי ואח"כ כשמאיר גם היכל הב' הוד, מגיע האור גם לככב צדק, ואח"כ כשמאיר היכל נצח מגיע האור לככב מאדים וכו' עד שמאיר היכל השביעי אז מגיע האור להתחתון שבככבים שהוא לבנה.
כלהו אסתכיין להיכלא דא: כל עולמות התחתונים מסתכלים להיכל זה לקבל שפעם. כי בחינה התחתונה משפעת לכל המציאות שלמטה ממנה.
מתמן אתזני כל אלין די בהיכלא דא כלהו אסתכו לההוא רוחא דכתיב וגו': משם ניזונים כל אלו הנמצאים בהיכל זה, וכלם מסתכלים לקבל שפע וכח מרוח ההוא ספירא, וז"ש ​אל אשר יהיה שמה הרוח וגו'. ודא הוא היכלא דאקרי לבנת הספיר, וזהו ההיכל שנקרא לבנת הספיר. והוא מטעם ב' רוחין שבו, שהאחד נק' ספירא, והב' לבנת כנ"ל.