זהר

סט) וטס בההוא רקיעא, ההוא איש תהפוכות, שיתא אלפי פרסי בזמנא חדא, כיון דהאי רקיעא דשוא קאים, נפקת מיד אשת זנונים, ואתקיף בההוא רקיעא דשוא, ואשתתפת ביה. ומתמן, נפקת וקטלת כמה אלפין ורבוון, בגין דכד קיימת בההוא רקיעא, אית לה רשו ויכלתא למהוי טס כל עלמא ברגעא חדא.

פירוש הסולם

סט) וטס בההוא רקיעא וכו' : ואותו איש תהפוכות מעופף ברקיע שוא ההוא, ששת אלפים פרסאות בבת אחת. ואחר שרקיע שוא זה עומד, מיד יוצאת אשת זנונים, ומחזיקה באותו הרקיע שוא, ומשתתפת בו. ומשם היא יוצאת והורגת כמה אלפים ורבבות. כי בשעה שהיא נמצאת באותו הרקיע, יש לה הרשות והיכולת לעוף ולעבור את כל העולם ברגע אחד.
פירוש, כי אלו המוחין שנמשכו לו בההוא רקיעא דשוא, הם מס"א שכנגד החכמה דקדושה, שספירותיו הן במספר אלפים. וז"ש וטס בההוא רקיעא שהוא מעופף ונאחז על ידו, שיתא אלפי פרסי בזמנא חדא, בשש הספירות חג"ת נה"י דחכמה, המכונות שיתא אלפי פרסי, בהיותן מחכמה.
וז"ש, כיון דהאי רקיעא דשוא קאים, נפקת מיד אשת זנונים ואתקיף בההוא רקיעא דשוא ואשתתפת ביה : כלומר, אחר שנשלמו השמים החדשים דקליפת הזכר, הנק' רק בשם שוא אז מגלה הנוקבא דתהומא רבא את כחה, וכחה מתקיף את הרקיע, לשקר בשמא דקב"ה, והיא נמצאת מעופפת ברקיע, ואז נקרא רקיע דתהו כנ"ל.
וז"ש, ומתמן, נפקת, וקטלת וכו' בגין דכד קיימת בההוא רקיעא אית לה רשו ויכלתא למהוי טס כל עלמא ברגעא חדא: כי בהיותה משותפת בההוא רקיעא היא מתחזקת ומתגדלת עוד יותר מקומת הזכר, כי הזכר גדל רק ו"ק דחכמה, שהם שיתא אלפי פרסאות כנ"ל, והנוקבא גדלה על ידו בעשר ספירות שלמות, דהיינו עולם שלם, וז"ש אית לה רשו ויכלתא למהוי טס כל עלמא דהיינו עולם שלם בע"ס. ברגעא חדא ה"ס ​וכמה זעמו רגע. (ברכות ז' ע"א). וע"כ כחה גדול לקטלא לבני נשא לאלפים ורבבות. בסו"ה ​כי רבים חללים הפילה (משלי ז'), וביאר לנו ר"ש, כי זה לעומת זה עשה אלהים, וכמו שע"י המ"ן דצדיקים נבנים תמיד שמים וארץ חדשים לקדושה, כן ע"י המ"ן של אלו דלא ידעון איך למפלח לקב"ה על בורייהון, הולכים ונבנים שמים וארץ לקליפות.