חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות סט

תוכן

סט) ואחר כך ע"י שאר הסדר, וגם פרק איזהו מקומן של זבחים כו', אשר כל זה הוא תורה שבע"פ, עולה שאר חלקי העשיה כמו שיתבאר, אמנם ג' ראשונות שעלו ביצירה ממש היה ע"י תורה שבכתב שהוא פרשת התמיד כנ"ל, וכן שתי בחי' הנזכר שעלו במלכות דיצירה אע"פ שהם למטה בעשיה, היה ע"י שם בן מ"ב דיצירה, אך שאר חלקי העשיה, נתקנים ע"י תורה שבע"פ, שהוא פרק איזהו מקומן כו', שאז עולין פנימיות ג' אחרונות דעשיה ונעשים חיצוניות אל חיצוניות ג' אמצעיות דעשיה. ועולה פנימיות מלכות דעשיה, ונעשית חיצוניות אל חיצוניות ג' תחתונות דעשיה. ועולין י"ס דחיות דקליפות, ונעשה חיצוניות אל חיצוניות מלכות דעשיה. והרי עתה נשלמו י"ס דעשיה, ע"י מלכות דיצירה שירדה בעשיה, וע"י חיות דקדושה שבתוך הקליפות, שעלה בעשיה. ונוסף עליהם פנימיות ג' ראשונות שלהם שעלו אל היצירה כנ"ל, ואז אנו אומרים ברייתא דר' ישמעאל, בי"ג מדות התורה נדרשת כו', כנגד י"ג בחי' אלו של העשיה, שהיו תחלה עשר, ועתה נעשו י"ג כנזכר. ולפי שהג' עלו אל היצירה שהיא בחינת ז"א הנקרא תורה שבכתב לכן נקרא י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. והנה נשלמה העשיה בי"ס בה, ונכללו ג' ראשונות דפנימיות שלה ביצירה. ואז הם מקבלים למעלה בחי' נפש של היצירה בלבד. ואחר כך ע"י הקדיש שאומרים קודם הודו וכו', נוסף בהם רוח של היצירה ממש, כמו שיתבאר במקומו ב"ה, וכן כל שאר חלקי הדיבור, יתבאר כל אחד ואחד במקומו ב"ה, בדרך פרטות.