תוכן

סט) הנה מצינו שהמלכות נקרא נקבה, וטעם הענין הוא, כמו שאמרו בזוהר באדרא. דע, כי אורות המלכות נתנים ע"י בעלה זעיר, בן בכור שנוטל פי שנים, חלקו וחלקה, ואחר כך נקיב בחזה שלו, ומשם דרך הנקב ההוא יוצאים אורות שלה לאחורי זעיר אנפין, כי שם עומדת היא, כמ"ש אחור וקדם צרתני, ואז נגדלת שם, ונתקנת כל פרצופה.