זהר

סט) ומאי לבב אנוש, לב הו"ל למימר. אלא אית לב מסור ללב. ואינון ל"ב אלהים דעובדא דבראשית, ב' מן בראשית, ל' מן לעיני כל ישראל, איהו ל"ב תניינא. דא ל"ב ל"ב שנים ס"ד, חסר תמניא לע"ב, דאיהו ויכלו. אינון שבעה ימי בראשית. תמינאה מאי היא. ז' ימי בראשית, עם זה ספר תולדות אדם. זה ע"ב, בחושבן ביין.

פירוש הסולם

סט) ומאי לבב אנוש וכו': שואל, ומהו לבב אנוש, לב אנוש היה צריך לומר. ומשיב, אלא יש לב מסור ללב. והם א' ל"ב אלקים דמעשה בראשית, שלב הזה ה"ס בינה. ב', הוא ב' דבראשית ול' מן לעיני כל ישראל, דהיינו ב' שבתחילת התורה עם הל' שבסוף התורה, גם הם אותיות לב. שהיא לב המלכות. וע"כ כתוב לבב אנוש. שהיין שה"ס הארת החכמה, מתגלה ומשמח את לב הבינה ולב המלכות, שמשם מקבל אנוש. לב לב זה שני פעמים, הוא בגי' ס"ד חסר שמונה לע"ב, שהוא בגימטריא ויכלו, כי השם ע"ב המרומז בויכלו, ה"ס השם של הארת החכמה, שהוא צריך להיות מרומז באלו לב לב, ומשיב, הם ז' ימי בראשית עצמן, שבהם מאירים ל"ב אלקים, מתחברים עם מספר ס"ד. שואל, השמיני מה הוא, שהרי עוד חסר א' לע"ב. ומשיב אלא, ז' ימי בראשית עם זה ספר תולדות אדם, הנחשב ג"כ לבחינת יום של מעשה בראשית, זה הוא ע"ב, כחשבון ביין, שה"ס הארת חכמה כנ"ל בדבור הסמוך.