זהר

סח) כגוונא דא, כל הזהב העשוי למלאכה. מאי העשוי. הכא אסתכל קב"ה, כד יהבו ישראל דהבא לעגלא, וקב"ה אקדים לון דהבא דא לאסוותא, דהאי דהבא דמשכנא אקדים לון, לההוא דהבא דיהבו לעגלא, דכל דהבא דהוה עמהון, ואשתכח עמהון, יהבו לארמת משכנא. ס"ד, דכד עבדו ית עגלא אשתכח עמהון דהבא, ואינון פריקו אודנייהו לנטלא ההוא דהבא, דכתיב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם. וע"ד אקדים דהבא דארמותא. לכפרא על עובדא דא.

פירוש הסולם

סח) כגוונא דא כל וכו': כעין זה. כל הזהב העשוי למלאכה. מהו העשוי. היינו, כאן הסתכל הקב"ה, כשנתנו ישראל הזהב לעגל, והקב"ה הקדים להם זהב זה לרפואה, כי הקדים להם זהב המשכן לזהב ההוא של העגל. כי כל הזהב שהיה עמהם, ונמצא עמהם, נתנו לתרומת המשכן. כי הכי יעלה על דעתך, שנמצא עמהם זהב כשעשו את העגל, והם פרקו אזניהם לקחת זהב ההוא, שכתוב, ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם וע"כ הקדים זהב התרומה, לכפר על מעשה העגל.