תוכן

סח. וכדי להבין זאת, צריכים מקודם להבנה אמיתית במהותה של אהבת ה' עצמה. ויש לדעת, שכל הנטיות והמדות הטבועות באדם לשמש עמהן כלפי חבריו, הנה כל אלו הנטיות והמדות הטבעיות כולן נחוצות לעבודת השי"ת, ומתחילה לא נבראו והוטבעו באדם, אלא רק משום תפקידן הסופי האמור, שהוא תכלית וסוף כל האדם, בסוד הכתוב (ע"פ שמואל ב' יד, יד) "ולא ידח ממנו נדח", אשר אז צריך להם לכולם, כדי להשתלם עמהם בדרכי קבלת השפע, ולהשלים חפץ ה'. וזהו שכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו'" (ישעיה מג, ז), וכן "כל פעל ה' למענהו וגו'" (משלי טז, ד). אלא שבינתיים, הוכן לו לאדם עולם מלא, כדי שכל אלו הנטיות והמדות הטבעיות שבו, יתפתחו וישתלמו על ידי שיתעסק בהן עם הבריות, באופן שיהיו ראויים לתכליתם. וזה שאמרו חז"ל (סנהדרין לז, א) "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם", משום שכל בריות העולם נחוצים ליחיד, שהמה מפתחים ומכשירים את נטיותיו ומדותיו של כל אדם יחיד, עד שיוכשרו ויעשו לכלי שרת לעבודתו ית'.