תוכן

סח) אך הענין הוא, כי בכל תפלה ותפלה מתחברין ניצוצות אותם המלאכים לעלות בסוד מ"ן, שעדיין לא עלה בשום זמן, וכפי בחינת ערך אותן הניצוצות המתחברין, נמשך בחינת ערך המוחין הניתנים אז אל זו"ן, וזו הטעם שהלואי יתפלל אדם כל היום כולו, כי בכל שעה הם מתחברים בחינת חסדים, ע"י התפילה והק"ש, אכן כזה בערך הפרטי, אף הכללות שבהם הם שוים, כי תמיד כל תפלת שחרית דחול, הם בחינת עליה אחת, וכן כל תפלת המנחה דחול כללות אחד, וכן תמיד וכו'. אם כן נמצא, כי בכל תפלה ותפלה אחר הזווג, כבר ניתנו ונמשכו האורות המוחין ההם בסוד זיווג של נקבה, ונצטיירו יחד, ונתקנו הניצוצות הנבררים בסוד הנקבה, ונעשו תולדות חדשות לא ראי זה כראי זה כנזכר. ואז אח"כ ביום, מסתלקין המוחין דזעיר ודנוקביה, אך הנשאר רשימו לחוד בנוייהו, ומעמידן בגדולתן כל היום. אך בלילה, הזעיר נשאר בבחי' שש קצוות לבד בלי רשימו, ונוקבא בסוד נקודה בלא רשימו, ואותו הרשימו עולה בסוד מקיף בראשיהן בלילה, והמוחין עצמם דגדלות פנימי הם למעלה, והרשימו והמקיפין שלהם הם ג"כ יותר למעלה, עלית מדרגה למעלה ממדרגה, ואחר כך בבוקר חזרו ונכנסו תחלה אותה הרשימו בפנימיותם, אותו שנשאר מן המוחין הישנים הראשונים של תפלת אחרת שקדמו לה, ויוצא בסוד תפילין, ואח"כ באים מוחין אחרים חדשים, ונכנסים ברישמון בסוד מוחין ממש, וכן על דרך זה תמיד, כנזכר בספר הכוונות באורך, עיין שם. ודע כי בהאר' הובררו כל הבירורין של כל הנשמות בבחי' אחב"א, והיו חסרים בחינת פב"פ, והובררו כל הבהמות, זולת בהמות בהררי אלף, והדומם והצומח לא נגמרו להתברר, ולכן היה אוכלן לבררן, וכאשר חטא חזרו הנשמות והבהמות טהורות לעומק הקליפות.