זהר

סח) בגין דא, בההוא זמנא, דלא אשתכח דכורא בהדה, וכדין כל אינון נשמתין דנפקי, כלהו הוי להו שנויא, מכמה דהוו בזמנא דשמשא אתחבר בסיהרא, כמה דאתמר. ועל דא אלה תולדות יעקב יוסף וגו' ואתמר.

פירוש הסולם

סח) בגין דא בההוא וכו': משום זה באותו זמן שאינו נמצא עמה דכר, אז, כל הנשמות היוצאות ממנה יש להם שינוי ממה שהיו בזמן שהשמש, שהוא ז"א, נתחבר עם הלבנה, שהיא הנוקבא, כמו שלמדנו, כי כמו שזו"ן נשתנו בזמן הגלות ממה שהיו, כן תולודותיהם שהם הנשמות משתנים אז ממה שהיו, ועל זה נאמר ​אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. ולמדנו (לעיל אות כ"א) שפירושו אחר שנתישב יוסף ביעקב והשמש נזדווג בלבנה, ע"ש. וע"כ גדלה אז מעלתם של הנשמות, ובגלות משתנות.