זהר

סח) עד מקום שכם עד אלון מורה. מסטרא דא לסטרא דא, כדקא חזי והכנעני אז בארץ. הא אתמר, דעד כדין, שלטא חויא בישא דאתלטיא, ואייתי לווטין על עלמא, דכתיב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. וכתיב ארור אתה מכל הבהמה וגו'. ותמן אתקריב אברהם לגבי קב"ה, מה כתיב, וירא ה' אל אברם. הכא אתגלי ליה, מה דלא הוה ידע, ההוא חילא עמיקא לשלטא על ארעא. ובגין כך וירא, מה דהוה מתכסי מניה.

פירוש הסולם

סח) ​עד מקום שכם עד אלון מורה: היינו מצד זה לצד זה כראוי. מקום שכם פירושו סטרא דשמאלא מקום הארת השורק, שנקרא עתה שכם, מטעם שנתמעט מג"ר דג"ר, ואינו מושג אלא משכמו ולמטה ולא משכמו ולמעלה. אלון מורה ה"ס סטרא דמזרח, כי אלון לשון תוקף, שזה רומז על המנעולא הנ"ל, שצד מזרח שה"ס קו האמצעי קבל אותו, להמשיך קומת חסדים על המסך שלו, כנ"ל בסמוך. ואחר שנעשה זווג על המסך הזה כמ"ש לעיל בביאור הכתוב לך לך, ונמשכה קומת חסדים ונכללו כל ג' הקוין זה בזה, אז המשיך אברהם אותם אל הנוקבא שנקראת ארץ.
וזה שיעור הכתוב, ויעבור אברם פירושו, שאברהם המשיך השפע מן מקום עליון שהיא הבינה, על דרך הכתוב אני אעביר כל טובי על פניך, אל הנוקבא, שז"ס ויעבור אברם בארץ. והמשכה זו נקראת ויעבור, משום שעוברת בג' דוכתי, דהיינו ג' קוין, ומפרש הכתוב, עד מקום שכם, דהיינו ממדרגתו עצמו שהוא קו ימין, ששם היה נכלל כל טובו של הקב"ה, המשיך אל מקום שכם שהוא קו שמאל, ואז נכללו ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה. עד אלון מורה, היינו שהמשיך שני הקוין אל קו האמצעי, שהוא הנושא אל המסך דמנעולא, ונכללו כל ג' הקוין בקו האמצעי, ואומר הטעם, שהוא משום והכנעני אז בארץ, כי מטרם שנעשה הזווג על המסך דמנעולא שבקו האמצעי היה הכנעני שה"ס הקללה של הנחש שולטת על הארץ, שהיה מחלוקת בין הקוין, והארת השמאל היתה כאש שורף, וניתן עי"ז כח לקליפת כנען לשלוט על הארץ, אבל עתה אחר ביאת הזווג על המסך שבקו אמצעי, סרה קליפה הארורה הזו מהארץ, והאירו בה ב' הקוין ימין ושמאל כנ"ל, וכיון שקו האמצעי היה הגורם לכל זה, זכה בהם גם הוא, כי כל שיעור אור שהתחתון גורם להעליון זוכה בו גם התחתון. שז"ס תלת נפקי מחד חד בתלת קיימא (כנ"ל בראשית א' דף רפ"ז ד"ה תלת).
וזה אמרו ותמן אתקריב אברהם לגבי קב"ה, דהיינו על ידי קו האמצעי, שה"ס אלון מורה, נגלה עליו הקב"ה בכל טובו המפורש בהכתוב לך לך וגו', כנ"ל, מה כתיב ​וירא ה' אל אברם הכא אתגלי ליה מה דלא הוה ידע ההוא חילא עמיקא דשלטא על ארעא, מה כתוב עתה, וירא ה' וגו' שנתגלה לו מה שלא הוה ידע מחמת אותו הכח העמוק, דהיינו המנעולא, ששלט על הארץ. פירוש. כי מובא לעיל (דף ט"ז ד"ה עוד) שאחר הופעת המנעולא ומטרם שנמשך הזווג עליה, נכפלו עליו הדינין בסוד חרן, שמלבד שלא הרפו ממנו הדינין דשמאל. ולא יכיל למיקם עליה נתחדשו עליו דינין דביטול הג"ר, דהיינו ולא הוה ידע, עש"ה. ועל זה אומר כאן, כי עתה אחר הזווג הנעשה על המסך דמנעולא, אתגלי ליה מה דלא הוה ידע כי עתה נכללו חקוין זה בזה ונשלמה הארת השמאל על ידי הימין והימין על ידי השמאל, והאירו בכל השלימות האפשרי, ובגין כך וירא מה דהוה מתכסי מניה, כי סרו ממנו כל דינין שבשמאל שלא היה יכול למיקם עלייהו, ועתה יכול למיקם עלייהו, ואינם מתכסים ממנו יותר.