זהר

סח) וזמין קב״ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו. דכתיב מארבע רוחות באי הרוח. ארבע רוחות באי לא כתיב כאן, אלא מארבע רוחות באי. וביומי דמלכא משיחא, לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין. ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יי׳. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג״כ כתיב, מארבע רוחות, דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא, דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין, דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא.

פירוש הסולם

סח) וזמין קב״ה לאפקא וכו׳: ועתיד הקב״ה להוציא רוח אחד הכלול מכולם, מכל ז׳ רוחות הנ״ל. שכתוב, מארבע רוחות באי הרוח, ארבע רוחות באי, לא כתוב כאן, אלא מארבע רוחות באי, שמשמעו באי הרוח הכלול מארבע רוחות, שהם ששה. כנ״ל ובימיו של מלך המשיח לא יצרכו ללמד אחד לאחד, כי הרוח שלהם כלול מכל הרוחות, ויודע הכל, חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת ה׳, משום שהרוח שלהם כלול מכל הרוחות, משום זה כתוב, מארבע רוחות, שהן ארבע הכלולות בשבע מדרגות עליונות שאמרנו. ולמדנו, שכולן כלולות ברוח הזה של עתיק דעתיקין, שהוא א״א, היוצא ממוחא סתימאה שהוא חכמה שלו, לנקב החוטם שלו, שה״ס מלכות שלו (כנ״ל אות ס״ד).