זהר

סח) פתח רבי יצחק ואמר, וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים וגו'. וחכך כיין הטוב, דא יינא דאורייתא, דאיהו טב. דהא יינא אחרא לאו איהו טב, ויינא דאורייתא, טב לכלא. טב לעלמא דא, וטב לעלמא דאתי. ודא הוא יינא דניחא ליה לקב״ה יתיר מכלא, ובזכו דא, מאן דמרוי מיינא דאורייתא, יתער לעלמא דאתי, ויזכי לאחייא, כד יוקים קב״ה לצדיקייא. א״ר יהודה, דובב שפתי ישנים, הא תנינן דאפילו בההוא עלמא, יזכי למלעי באורייתא, הה״ד דובב שפתי ישנים.

פירוש הסולם

סח) פתח ר׳ יצחק וכו׳: פתח ר״י ואמר, וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים וגו׳. וחכך כיין הטוב, זה יינה של תורה, שהוא טוב, כי יין אחר, דס״א, אינו טוב, ויינה של תורה טוב לכל, טוב לעולם הזה, וטוב לעולם הבא. וזהו יין שנוח לו להקב״ה יותר מכל. ובזכות זה, מי שמרוה עצמו מיינה של תורה, יתעורר לעולם הבא ויזכה לתחיית המתים, כשיקים הקב״ה את הצדיקים. א״ר יהודה, דובב שפתי ישנים. הנה למדנו, שאפילו בעולם ההוא יזכה לדבר בתורה, ז״ש דובב שפתי ישנים.