תוכן

סז) והנה בחינות העשר ספירות דעיגולים, הנה יש בהם כל הבחינות הנז"ל, שהם אורות וכלים, והאור נחלק לאור פנימי ואור מקיף, והכלי נחלק לפנימיות וחצוניות. וכן בחינת העשר ספירות דיושר כציור אדם, יש בהם כל הבחינות אלו ג"כ עצמו, האמנם החילוק שיש בין העיגולים ובין היושר היא, כי העשר ספירות העיגולים, הם בחינות אור הנקרא נפש, ויש בה אור פנימי ואור מקיף, ויש לה בחינות י"ס של כלים, ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות. אבל היו"ד ספירות של היושר, הם בחינות אור הנקרא רוח, שהיא מדרגה גבוה על המדרגות הנפש כנודע, גם הם נכללים מאור פנימי ומאור מקיף. גם יש להם בחינות י"ס של כלים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחצוניות. ופשוט הוא, שבחינת הנפש היא הנאצלת בתחלה, ואחר כך נאצל הרוח שהוא מדרגה יותר עליונה, כנודע באדם התחתון, שבתחלה קונה הנפש, ואחר כך זכו יתיר יהבין לי' רוחא כנז"ל בספר הזוהר פרשת משפטים, וזה לשונו: תא חזי, בר נש כד אתיילד, יהבין ליה נפש וכו'. וכן הענין, שבתחלה נאצלו ונתגלו בחינת העיגולים, שהם מדרגות אורות הנפש, והכלים שלו. ואחר כך נאצלו ונתגלו בחינות דיושר בציור אדם, שהם מדרגות אורות הרוח, והכלים שלו, כנודע כי הרוח נקרא אדם, והבן זו מאוד. ודבר זו היה בכל העולמות כולם, כי כל בחינה ובחינה מהם, בתחלה נאצלו בי"ס מבחינת העיגולים של הבחי' ההיא, ואחר כך נאצלו העשר ספירות דיושר של הבחינה ההיא. ואמנם ענין הפרש הכלים של הנפש, וכלים של הרוח, כבר נודע כי אבר הכבד הוא משכן האור הנקרא נפש, ואבר הלב הוא משכן האור הנקרא רוח, ואבר המוח הוא משכן האור הנקרא נשמה, ואין זה מקום ביאור דברים אלו.