זהר

סז) ת"ח, באנפוי דאינשא שמא דקב"ה, וחסרא יו"ד מניה, ולא אשתלים, אתא אברהם וחבב לקב"ה, וא"ל בך אשתלים שמא, ואתגזר, ואשתלים שמא ביוד דמילה. באנפוי דאנשא שי"ן דשד"י, וד', חסר יו"ד, אשתלים ביו"ד דמילה, וכדין אקרון בנים לה', בנין קדישין.

פירוש הסולם

סז) ת"ח באנפוי דאינשא וכו': בוא וראה בפניו של אדם יש השם של הקב"ה דהיינו ש', וחסר ממנו י', ולא נשלם. בא אברהם וחבב את הקב"ה, ואמר לו הקב"ה, בך ישתלם השם. ונמול, ונשלם השם בי' של המילה. כי בפניו של האדם ש' דשדי. דהיינו ב' עינים וחוטם באמצע, ובזרועו יש ד', וחסר י', ונשלם בי' דמילה. ואז נקראים בנים לה' בנים קדושים.