זהר

סז) ואע"ג דאינהו תרי סטרי, חד הוא. אמר אין זה כי אם בית אלהים, אין זה, למהוי בטיל. אין זה, לאשתכחא בלחודוי, קיימא דיליה לאו איהו, אלא בית אלהים, לאשתמשא ביה, ולמעבד ביה פירין, ולארקא ביה ברכאן, מכל שייפי גופא, דהאי הוא תרעא, דכל גופא, הה"ד וזה שער השמים, דא תרעא דגופא ודאי, תרעא איהו, לארקא ברכאן לתתא, אחיד לעילא, ואחיד לתתא. אחיד לעילא, דכתיב וזה שער השמים. לתתא, דכתיב אין זה כי אם בית אלהים. ועל דא ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, ובני נשא לא משגחן ביקרא דביה, למהוי ביה שלים, לעילא ותתא, אתא אבוי ונשקיה.

פירוש הסולם

סז) ואע"ג דאינהו תרי וכו': ואף על פי שהם שתי בחינות, דהיינו יסוד ומלכות, אחת הן. אמר, אין זה כי אם בית אלקים, אין זה, שהוא יסוד המכונה זה, ראוי להיות בטל, אין זה, ראוי להמצא בלבדו, קיום שלו, אינו, כי אם בית אלקים, שהיא הנוקבא, להשתמש בה ולעשות בה פירות, ולהשפיע לה ברכות מכל אברי הגוף, כי זה, שהוא יסוד, הוא השער לכל הגוף, שהוא תפארת, וזהו שכתוב, וזה שער השמים, דהיינו ת"ת הנקרא גוף ונקרא ג"כ שמים. זה הוא ודאי שער הגוף, הוא שער להריק ברכות למטה, אל הנוקבא, נאחז למעלה, בשמים שהוא ת"ת, ונאחז למטה, בהנוקבא הנקראת מקום וכן בית אלקים. ומפרש, נאחז למעלה, כי כתוב, וזה שער השמים, שהיסוד הוא שער הת"ת הנקרא שמים, כנ"ל. נאחז למטה, שכתוב אין זה, כי אם בית אלקים, שפירושו, אין זה, שהוא יסוד, נמצא, כי אם בבית אלקים שהיא הנוקבא, כנ"ל. ועל כן ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, שהמקום הוא הנוקבא וזה הוא היסוד. ובני אדם אין משגיחים ביקרו, של היסוד, להיות שלם בו. בא אביו ונשק אותו. המאמר הזה הוא המשך דברי בנו של אותו איש שפגש בו ר' יצחק, כמ"ש לעיל (באות ל"ב) וכשסיים דבריו, בא אביו ונשקו.