פירוש הסולם
סז)
ומנ"ל דאתקרי גבור וכו': ומאין לנו שהשמש נקרא גבור. הוא שכתוב, ישיש כגבור לרוץ אורח. וכתוב, כצאת השמש בגבורתו. דהיינו כגבור שנכנס למלחמה ונוצח, הוא אדום. כשנצח חוזר לצבעו הראשון. כך השמש כשיוצא נדלקים בו שלהבותיו. והוא אדום מרוב גבורתו, ואח"כ חוזר לצבעו הראשון.
פירוש הדברים. השמש, הוא ז"א, דהיינו הקו האמצעי המיחד ימין ושמאל זה בזה, ואח"כ מעמידו בשליטת הימין. וביום שולט הימין, וע"כ הוא אור. ובלילה, שולט קו השמאל, שהוא חשך כשאינו תחת שליטת הימין, ולפיכך כשמגיע הלילה, מתקלקל התקון של הקו האמצעי שיחד ימין ושמאל זה בזה, והעמידו בשליטת הימין, אלא קו השמאל מאיר בלי שליטת הימין, וע"כ נעשה חושך, ומשום שבכל לילה מתקלקלת פעולת היחוד דימין ושמאל שע"י הקו האמצעי, ע"כ כשנגמר הלילה צריך הקו האמצעי, שהוא השמש, לחדש פעולת היחוד דימין ושמאל, דקו אמצעי, שהוא ע"י הדינים דמסך דחירק שבו, שממעט ג"ר דחכמה שבקו שמאל ומיחדו עם הימין.
(כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ח ע"ש). וז"ש
(באות ס"ה) שמשא כד נפיק, כשהשמש, שהוא ז"א, יוצא לממשלתו ממשלת היום, להאיר בחסדים שבקו ימין,
נפיק בתוקפא כגבר תקיף, יוצא בגבורה כאיש גבור, דהיינו שיוצא במסך דחירק ללחום כגבור עם קו השמאל, ולמעט ג"ר דחכמה שבו, כדי ליחדו עם הימין (כמ"ש שם),
ובקע תליסר משקופי חלוני דדקיעא. כי ע"י יחוד ימין ושמאל שהקו האמצעי עושה, יוצאים ג' קוין ומלכות המקבלתם, שבכל אחד מד' אלו יש ג' קוין, וד"פ ג' הם י"ב, ועם הכולל הם י"ג, ונבחנים
כחלוני הרקיע, שהשמש שהוא הקו האמצעי, מאיר דרך י"ג החלונות האלו. ומתוך שבכל לילה, כשמגיעה שליטת השמאל מתקלקלת פעולת היחוד דימין ושמאל, ע"כ הם נסתמים בכל לילה. וכשנגמר הלילה צריך השמש, שהוא הקו האמצעי, לחזור ולבקוע בהם, ולפתוח אותם.
וז"ש
(באות ס"ו),
מה גבורה עביד. אלא כד אסתיים יממא ועאל ליליא, דהיינו כשנגמרה שליטת קו ימין, ובא הלילה שהוא שליטת קו השמאל,
אסתתמן כל אינון כוין ומשקיפין דרקיעא, כי אז מתקלקל היחוד של ימין ושמאל שעשה הקו האמצעי, וי"ג החלונות שנעשו ע"י יחודו, נסתמים. וכיון שי"ג חלוני רקיע נסתמו, נעשה חשך.
בשעתא דאתי יממא ושמשא נפיק, כשהגיע הזמן של ממשלת קו ימין, והשמש, שהוא הקו האמצעי, יוצא לפעולתו, ליחד הימין והשמאל, ולהשליט אור הימין,
אתעטר ואתגליף באתוון דרזא דשמא קדישא, כי ד' אותיות הוי"ה רומזות על ג' קוין ומלכות המקבלתם,
ובתוקפא ובחילא דיליה, כניס בכל אינון רקיעין, דהיינו בי"ג רקיעים, היוצאים מג' קוין ומלכות, כנ"ל,
ובקע בכל אינון חלונין, שבוקע את הסתימות שנעשו בחלונות הרקיע מחמת שליטת השמאל,
ואתוקדון בשלהובוי, דהיינו שממעט ג"ר דשמאל בשלהבות הדינים שבמסך דחירק,
ופתח לון, שאז חוזר ומיחד הימין והשמאל, שפותחים שוב י"ג חלוני הרקיע,
ונפק לבר, שאז יוצא אורו דרך י"ג החלונות להאיר לחוץ.
וסדר היחוד של ג' קוין הוא, שבתחילה נותן שליטה להארת קו השמאל, ואח"כ מיחדו עם הימין, ונכלל גם הימין משמאל, ולבסוף אחר שנכללו זה בזה נשאר בשליטת הימין, ונמצא, שמתחילת היחוד נוצח הימין ע"י שליטת השמאל, אלא לבסוף נצח הימין את השמאל. וז"ש
(באות ס"ז) כגבור שנכנס למלחמה ונוצח הוא אדום וכו', כי בתחילת המלחמה מקבל השמאל שליטה על הימין והימין נוצח, וע"כ השמש אדום בתחילת יציאתו כמו הקו שמאל. אבל לבסוף נשאר השמאל בשליטת הימין, והימין נצח, וע"כ חוזר השמש למראה לבן, כמו קו הימין.
וז"ש
(באות ס"ב) וכד מסיימו שאר חיילין דקא משבחין בליליא אינון בני אלקים תוקעין תרועה, ומתכנסין וכו' כי המלאכים הנמשכים מקו שמאל אומרים שירה בלילה, וכשהם גומרים שירתם, דהיינו כשמגיעה ממשלת היום שהיא קו ימין, אז באים המלאכים המשמשים לקו האמצעי, הנושאים את מסך דחירק, הממעט קו השמאל, ופעולת המיעוט הזו, נבחנת לתקיעת תרועה (
כמ"ש בזהר אמור אות קצ"ג בהסולם ד"ה וז"ש באות קצ"ב, ע"ש).
וז"ש,
אינון בני אלקים תוקעין תרועה, שאז מתמעט קו השמאל, ואותם המלאכים הנמשכים ממנו, מתמעטים גם הם ופוסקים מלומר שירה, וז"ש
ומתכנסין כל משריין דשלטין בליליא לאתרייהו. דהיינו שפוסקים שירתם.
כדין אינון כוכביא דשלטי ביממא, שהם המלאכים הנמשכים מהקו האמצעי,
מרתתין ודחלי, מחמת התרועה, שהיא הדינים דמסך דחירק דקו האמצעי, אבל עי"ז מתיחדים הקוין זה בזה ונשארים תחת שליטת הימין, וז"ש
וסלקי שירתא וכו' שהגיע זמנם לומר שירה. וז"ש
ברן יחד ככבי בקר, דהיינו כשמגיע זמן שירתם של המלאכים השולטים בבקר, הנמשכים מהקו האמצעי, אז
ויריעו כל בני אלקים, שבני אלקים תוקעים תחילה תרועה, כדי למעט את קו השמאל וליחדו עם הימין. שעי"ז מאיר אור הבקר, וככבי בוקר אומרים שירה.
