פירוש הסולם
סז)
כדין אתפשט ונהיר וכו': אז מתפשט ומאיר מתוך הנר, שהוא בינה, דהיינו ישסו"ת, רוח אחר הלוהט. והנה הוא מתפשט להיות מרכבה לצד שמאל ההוא, דבינה, והוא מתפשט בסוד ג' גוונים, דהיינו ג' קוין, אל אותו הצד שנקרא צפון. ורוח הזה אינו עולה כבשמים ואינו מעלה ריח, משום ששמאל הזה, דבינה, נסמך על רוח ההוא, המפורש בג' גוונין אלו.
פירוש. אחר שהבינה תקנה את קו השמאל שבה. ע"י קומת החסדים שיצאה על מסך דז"א שנקרא רוח, כנ"ל בדבור הסמוך, זכה גם ז"א בהארת קו השמאל ההיא, כי כל האור שהתחתון גורם לעליון זוכה בו גם התחתון
(כנ"ל אות נ"ז) וז"ש,
כדין אתפשט ונהיר מגו בוצינא רוחא אחרא מלחטא דהיינו ז"א שנקרא רוח, מתפשט בהארת השמאל הלוהט, ויוצא מתוך הנר, שהוא בינה.
הא איהו אתפשט למהוי רתיכא לההוא סטר דשמאלא, שז"א מתפשט בקו שמאל שלו להיות מרכבה לקו שמאל דבינה. כלומר שאין עצם קו השמאל דבינה מתפשט בו אלא הארתו בלבד, כדי שיהיה מרכבה אליו
(כנ"ל אות נ"ח) אתפשט ברזא דג' גוונין לגבי האי סטר דאקרי צפון, שז"א מתפשט בבחינת ג' קוין לצד ההוא שנקרא צפון, שהוא קו שמאל, דהיינו ע"ד שנתבאר בקו ימין
(לעיל אות נ"ט). ונודע שאע"פ שקו השמאל דז"א ממשיך החכמה מקו שמאל דבינה, מכל מקום, אין החכמה מתגלית בקו שמאל דז"א, אלא שהוא משפיע החכמה למלכות ובמלכות מתגלה החכמה.
(כנ"ל בפלפה"ס אות מ"ט) והארת החכמה מכונה בשמים או ריח. וז"ש,
והאי רוחא לא סליק בבוסמין, ולא ריחא שרוח הזה דהיינו קו השמאל דז"א, אינה עולה בבשמים ולא בריח, שה"ס הארת החכמה.
בגין דהאי שמאלא אסתמיך על ההוא רוחא וכו', משום שקו השמאל דבינה נסמך ומאיר לרוח ההוא, שהוא קו שמאל דז"א, ועל כן הארתו מרובה, ואם היה מאיר בעצמו בחכמה, היתה נמשכת בבחינת ג"ר דחכמה, שמשם כל הדינים, וע"כ היא מאיר אל המלכות, שהיא מאירה רק ממטה למעלה בבחינת ו"ק. וכבר ידעת שאי אפשר שיהיה יחוד השמאל עם הימין, אלא אם כן, השמאל יאיר ממטה למעלה.
(כנ"ל בפלפה"ס אות מ"ז).
