זהר

סז) ת״ח, כתיב כה אמר יי׳ מארבע רוחות באי הרוח וגו'. וכי ארבע רוחי עלמא, מאי עבדי הכא. אלא ארבע רוחי יתערון. ג׳ אינון. ורוחא דעתיקא סתימא ארבע, והכי הוו. דכד יפוק דא, נפקין עמיה תלתא, דכלילן בגו תלתא אחרנין.

פירוש הסולם

סז) ת״ח כתיב כה וגו׳: בוא וראה, כתוב, כה אמר ה׳ מארבע רוחות באי הרוח וגו׳. שואל, וכי ארבע רוחות העולם מה עושים כאן, ומשיב, אלא ארבע רוחות יתעוררו, שלשה הם, דהיינו ג׳ פעמים רוח הנאמרים בכתוב, רוח חכמה ובינה וגו׳. והרוח של עתיק הסתום, מחוטמא, הן ארבע. וכך הם, כי כשזה הרוח של החוטמא יוצא, יוצאים עמו ג׳ רוחות הכלולים בג׳ אחרים. כי נאמר ג״פ רוח. ובכל רוח שתי בחינות, דהיינו רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה׳.