זהר

סז) אזלו. עד דהוו אזלי, מטו לבי רבי פנחס בן יאיר. נפק רבי פנחס, ונשקיה. אמר, זכינא לנשקא שכינתא. זכאה חולקי אתקין להו טיקלי דערסי, קפטורי דקילטא. אמר רבי שמעון, אורייתא לא בעי הכי, אעבר להון, ויתיבו. א״ר פנחס, עד לא ניכול, נשמע ממאריה דאורייתא מלה. דהא ר״ש כל מלוי באתגלייא אינון, איהו גברא דלא דחיל מעילא ומתתא, למימר לון, לא דחיל מעילא, דהא קב״ה אסתכם ביה, לא דחיל מתתא, כאריה דלא דחיל מבני ענא. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, אלעזר קום בקיומך, ואימא מלה חדתא, לגבי דרבי פנחס ושאר חברייא.

פירוש הסולם

סז) אזלו עד דהוו וכו׳: הלכו. בעוד שהיו הולכים, הגיעו לבית ר׳ פנחס בן יאיר. יצא ר׳ פנחס בן יאיר, ונשקו, לר״ש. אמר, זכיתי לנשק את השכינה. אשרי חלקי. התקין להם מצעות המטה יקרי ערך. א״ר שמעון, התורה אינה צריכה כך, העביר את המצעות, וישבו. א״ר פנחס, מטרם שנאכל, נשמע מבעל התורה דבר. כי ר״ש כל דבריו בגלוי הם, הוא איש שאינו מתירא ממעלה ומלמטה לומר אותם, אינו מתירא מלמעלה, משום שהקב״ה הסכים עמו, אינו ירא מלמטה, כמו אריה שאינו מפחד מבני צאן. אמר ר״ש לרבי אלעזר בנו, אלעזר עמוד על עמדך, ואמור דבר חדש לר׳ פנחס ושאר החברים. טיקלי דערסי קפטורי דקילטא, פירושו לפי הענין, מצעות המטה יקרי הערך.