זהר

סז) אדהכי, הא רעיא מהימנא קא אתי, בכמה עאנין ותורין ואמרין, וחוטרא בידיה, סליק עיניה למגדלא, וחמא חד בר נש עולימא, צדיק שמיה, דהוה יתיב על מגדלא, קשתא בידוי והוה זריק חצים לגבי חויא, ודא איהי פזר גדול. ץ וחויא לא הוה חשיב לון.

פירוש מעלות הסולם

סז) אדהכי הא רעיא וכו': בינתיים בא הרועה הנאמן היינו משה רבינו, עם כמה צאן ופרים וכבשים שהם נשמות הצדיקים בסוד ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה ומטהו בידו הרים עיניו אל המגדל, וראה אדם אחד בחור, צדיק שמו, היינו יסוד, שהיה יושב על המגדל, כמבואר באות הקודם, וקשתו בידו (עי׳ רש״י ויחי מ״ח כ״ב) היא חכמתו ותפלתו. והיה זורק חצים אל הנחש, וזה הוא פזר גדול (עי׳ לעיל אות ס״ד) והנחש לא היה מחשיב אותם, שלא נהרג מן החצים שלו.