תוכן

סו) ויש בהם ד' פרשיות, ואינם כמו ד' פרשיות דתפלה של ראש דז"א, שהם מחו"ב וחו"ג של אימא, וכן דאבא, בסוד תפילין דר"ת, כמו שיתבאר ב"ה לקמן. אמנם בתפילין אלו, לא יש רק שתי חכמות ושתי בינות של אבא ושל אימא, ואז פר־שת קדש, היא כנגד חכמה דאבא. ופרשת והיה כי יביאך, הוא בינה דאבא. ופרשת שמע, היא חכמה דאימא. ופרשת והיה אם שמוע, היא בינה דאימא. וחו"ב דאימא, הם בערך חו"ג לגבי חו"ב דאבא. ואחר כך מכח ההכאה ההיא, חוזרות האורות אל אחור, וכמו שההכאה בהם גרמה שילכו לצד פנים עד הסוף, שהוא רישא דיעקב. כן בחזרתם לצד האחור, חוזרין עד הסוף שהיא רחל, ובכל מקום שפוגעין עושין הארה. הא כיצד: הרי שהם חוזרין אל אחורי רישא דיעקב במקום העורף, ושם הם מוציאין הארה אחת, הנקראת לאה אשת יעקב, ונקראת אצלינו דור המדבר, כמבואר במקומו ואז מאירים שם, ועושין שם קשר של תפילין דיעקב, שהיא בחי' לאה אשת יעקב, ע"ד הנ"ל בלאה אשת ז"א, שנעשית קשר תפילין בעורף של ז"א. וכל זה נתבאר היטב יותר בארוכה שם במקומו וע"ש.