תוכן

סו) אבל ז"א עצמו אינו כן, כי לוקח הכתר שלו מן ת"ת דבינה ג"כ, רק שאינו לוקח רק שליש א' מגוף ת"ת דבינה ממש, באופן שכתרו קטן מכתרה כפי ערך, אך וודאי שחציו שליש ת"ת דבינה, גדול מכל ב"ש ת"ת דז"א, אך כוונתינו היא, שלפי ערך היה ראוי, שכמו שהיא לוקחת ב"ש הת"ת שלו, כך הוא יקח ב"ש מת"ת דבינה, אמנם אינו לוקח רק שליש הת"ת בבחינת הגוף, אך מבחינת אור, הוא לוקח כל האור כמו שהוא, בסוד אין התורה מתקיימת אלא במ"י, שממית עצמו עליה, כי נה"י דבינה כשנכנסו בז"א, הם בלי אור של עצמן, רק באור המוחין דז"א עצמו, משא"כ בת"ת דאמא, שהוא עצמו עם האור של עצמו, הוא כתר לז"א, ואין להאריך כאן.