פירוש הסולם
סו)
דבר אחר. כן משחת מאיש מראהו, היינו מאותו העבד, מטטרון, שבעת הגלות, נשתנה צורתו וצבעיו, שהם ירוק חוור וסומק
(כנ"ל אות מ"ט) ממה שהיה.
ד"א כן משחת מאיש מראהו: כמו שאתה אומר,
אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. כי מיום שנחרב בית המקדש לא עמדו שמים, שהם ז"א, באור שלהם. וסוד הדבר, הברכות אינן שורות אלא במקום שנמצא דכר ונוקבא, ובארוה, כמש"א,
זכר ונקבה בראם ויברך אותם. ובגלות שאין זווג זו"ן, כתוב משום זה,
משחת מאיש מראהו. ההפרש בין פירוש זה לפירוש הנ"ל באות ס"ה, הוא, כי לעיל אומר שנחשך אורו של ז"א, משום הנוקבא שנחשכה בגלות ואינה מקבלת ממנו, ונמצא שאין החסרון בו עצמו, אלא מטעם שאין לו למי להשפיע וע"כ אינו מקבל אורות. וכאן אומר שהחסרון הוא מטעם העדר הזווג שבזמן הגלות, ונמצא החסרון גם בז"א, שאין הברכה שורה אלא בזווג זו"ן.
