זהר

סו) כדין איהו שר דכל עלמין, וכל חילין וכל משריין דעלאין ותתאין, כלהו אמרי תושבחתא דהאי קרא דקא משבחן ליה, ואמרין תושבחתא, ומשבחים לעילא. ודא זהרא כד אשתלים, איהו שי"ר. אדון, שר, רבון. י שלימו דאשתלימו מכולא, שי"ר המעלות, רבון ממנא על כל חילין ומשריין דרגין דלתתא.

פירוש הסולם

סו) כדין איהו שר וכו': אז, המלכות היא שר של כל העולמות. וכל הצבאות וכל המחנות של העליונים והתחתונים, כולם אומרים השבח של הפסוק הזה. שיר השירים אשר לשלמה, שמשבחים לו, ואומרים תשבחה, ומשבחים למעלה. והזהר הזה כאשר נשלם בהארת היסוד שהוא י', הוא שיר. כי המלכות, היא אדון דהיינו שר ורבון, והי' שבשיר, היא השלימות שנשלמה מכל, דהיינו מיסוד שהוא י', וביחד היא שיר. והיינו שנקראת שיר המעלות, שהיא, רבון ממונה על כל הצבאות והמחנות, שהם המדרגות שלמטה, דהיינו על כל מה שיש בג' עולמות, בריאה, יצירה, ועשיה.