זהר

סו) ד"א. מ"ט רחש לבי. בגין דדבור בלא קול, לא יכיל למללא. והאי לב"י דאקרי דבור, עד השתא לא אשתלימת, עד דאתא שלמה מלכא, ובנא לה ביתא, ואשתלימת סיהרא ברבו יתיר על כולא. בגין דקול אתחבר עמה.

פירוש הסולם

סו) ד"א מ"ט רחש וכו': פירוש אחר. מה הטעם שרחש לבי, הוא משום שדבור בלי קול אינו יכול לדבר. ולבי זה, שהוא המלכות, נקרא דבור. וז"א נקרא קול. וכיון שהיתה בלי ז"א נבחן שהדבור היה בלי קול. כי עד עתה עוד לא נשלמה המלכות, עד שבא שלמה המלך ובנה לה בית, שהוא בית המקדש, ונשלמה הלבנה, שהיא המלכות, בגדלות יתרה על הכל. משום שהקול, שהוא ז"א, נתחבר עמה.