זהר

סו) אין אומר ואין דברים, בגין דכלא בלחישו. בכל הארץ יצא קום, דא קו האמצעי, דאנגיד להאי ארץ. הדר פריש מאן שמים, דא שמש. והוא כחתן יוצא מחפתו, דא עטרה שעטרה לו אמו.

פירוש הסולם

סו) אין אומר, ואין דברים: היינו משום שהכל הוא בלחש. דהיינו שהחכמה אינה נמשכת ממעלה למטה, שנבחן, שאינה נשמעת לתחתונים. בכל הארץ יצא קום. זה הוא קו האמצעי הממשיך אותה ארץ, שהיא המלכות. אח"כ מפרש הכתוב, מי הוא שמים, שזהו השמש. והיינו שאומר, לשמש שם אהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו. זו היא עטרה שעטרה לו אמו, דהיינו המוחין שמקבל מאמא, שהיא בינה. (עי' זהר תרומה אות קכ"ו ובהעלותך אות ג').