זהר

סו) ואנת תניא דמסייע לך יתיר מכלהו, בגין דאנת לויתן דימא דאורייתא, מאריה דכל נונין לויתן אתקרי, על שם אורייתא, דאתמר ביה כי לוית חן הם לראשך. ובך אדם ובהמה תושיע יי'. אדם דאתמר ביה אדם כי ימות באהל, ואוקמוה מארי מתניתין, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ולית מיתה אלא עניותא. ובהמה, אלין עמי הארץ, דאינון מתכפיין כסוס כפרד תחות מארי מתניתין.

פירוש הסולם

סו) ואנת תניא דמסייע וכו': ואתה תניא דמסייע לך, כלומר שאתה עוזר את עצמך, יותר מכולם, משום שאתה הלויתן של ימה של תורה, כי אדונם של כל הדגים נקרא לויתן, שהוא על שם התורה שנאמר בה, כי לוית חן הם לראשך. ובך אדם ובהמה תושיע ה'. אדם היינו ת"ח, שנאמר בו אדם כי ימות באוהל, והעמידו בעלי המשנה, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. ואין מיתה אלא עניות. ובהמה, אלו עמי הארץ, שהם נכנעים כסוס כפרד, תחת בעלי המשנה.