זהר

סו) בג״כ, כהנא כד ייעול למקדשא למפלח פולחנא, אסיר ליה למשתי חמרא, דהא עובדוי בחשאי אינון, ובחשאי אתאן ואתכוון, וזווג למאן דזווג, ונגיד ברכאן לעלמין כלהו, וכלא בחשאי, ועובדוי כלהו ברזא. וחמרא מגלה רזין הוא, דהא כל עובדוי לארמא קלא קאים.

פירוש הסולם

סו) בגין כך כהנא וכו׳: משום זה, כהן שנכנס למקדש לעבוד עבודה, אסור לו לשתות יין, כי מעשיו הם בחשאי, ובחשאי בא ומכוון היחודים, ומזווג למי שמזווג, דהיינו לזו״ן, וממשיך ברכות לעולמות כולם, והכל בחשאי, שכל מעשיו הם בסוד. וע״כ אסור לשתות יין, שהוא מגלה סוד, כי כשנכנס יין יצא סוד, ואשר בכל מעשיו עומד להרים הקול.
פירוש. השמן נמשך מחכמה, שהוא בצד ימין, וה״ס או״א שהם תמיד בחסדים מכוסים, וז״ס שהשמן הוא בחשאי ובסוד, כלומר שאינו מתגלה בהארת החכמה. ומשם נמשכים הכהנים. והיין, ה״ס צד שמאל דבינה שחזרה להיות חכמה, דהיינו הארת החכמה, המגלה את החסדים ומשמיעם לחוץ. וז״ס שהיין מגלה סוד. וז״ס שהוא להרים הקול. כי קול ה״ס חסדים, והיין מגלה החסדים, שהגילוי לחוץ נבחן כהרמת קול. וע״כ הכהן, שכל מעשיו בחשאי ובסוד, להיותו נמשך מחכמה וחסד, שהוא כולו ימין וחסדים מכוסים, ע״כ אסור לו לשתות יין. שצריך להיות כמו שורשו למעלה.