זהר

סו) ובגין דא, זכאה איהו מאן דתקין חלה כרסיה, בצלותא דיליה, בפקודין דיליה, בתר דאיהו כרסיא פגים בגינייהו. ואסתלק שם יהו״ה מתמן דאיהו לא שריא באתר פגים. הה״ד כל איש אשר בו מום לא יקרב, אוף הכי בנשמתא פגימא לא שריא. זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה, לשריא ביה שם יקו״ק, ועביד ליה כרסיא לגביה.

פירוש מעלות הסולם

סו) ובגין דא זכאה וכו': ומשום זה אשרי הוא מי שמתקן לה לשכינה כסא בתפילה שלו ובמצות שלו. מאחר שהכסא פגום מחמתם, כמ״ש כי יד על כס י״ה, ומסתלק שם הוי״ה משם כי הוא לא שורה במקום פגום, זהו שנאמר כל איש אשר בו מום לא יקרב, כמו כן אינו שורה בנשמה פגומה. ולכן אשרי הוא מי שהשלים את נשמתו להשרות בה שם הוי״ה ועשה אותה לכסא אליו.