זהר

סה) ת"ח כלא אתתקן ואתגלי קמי קב"ה. ואע"ג דבלק ובלעם לא אתכוונו לגבי קב"ה, כלא איהו מתתקן קמיה, ולא גרע מאגר דלהון כלום בהאי עלמא. בההוא זמנא שליטו על ישראל, דגרם ההוא קורבנא, לאסתלקא מישראל ארבעה ועשרין אלפין, בר כל אינון דאתקטלו, דכתיב הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור, וכתיב קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליי'. ועד כען ההוא קרבנא הוה תלי לאתפרעא מנהון דישראל. שבעה מדבחן כחושבן ארבעין ותרין.

פירוש הסולם

סה) ת"ח כלא אתתקן וכו': בוא וראה הכל נתתקן ונגלה לפני הקב"ה. ואע"פ שבלק ובלעם לא נתכוונו, בקרבנותיהם, אל הקב"ה, הכל הוא מתתקן לפניו, ואינו גורע משכרם, בעולם הזה, כלום. בזמן ההוא שלטו על ישראל על ידי שגרם הקרבן שלהם שיסתלקו מישראל כ"ד אלף איש, חוץ מכל אלו שנהרגו, שכתוב, הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור. וכתוב, קח את כל ראשי העם והוקע אותם לפני ה'. ועד עתה תלוי קרבן ההוא להפרע מן ישראל. שבעה מזבחות בנו והקריבו עליהם בקרבנות, בחשבון מ"ב.