זהר

סה) לשמאלא, אית רוחא דאקרי לבנה. ודא אתכליל ברוחא קדמאה, ועאל דא בדא, נהוריה סומק וחוור כחדא, בגין דנפקא, מאינון נהורין קדמאין. כד אתו נהורין דדא, מטו בנהורין קדמאין ואתכלילו ביה, ואינון חד, ואתחזון נהורי קדמאי בלחודייהו. ולא אתגליין אינון אחרנין, ולא אתידעו דעאלו בגווייהו, ואתטמרו ביה. כד"א ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו' ודא הוא רוחא ברוחא דאינון חד, נהורין בנהורין דאינון חד. והכא אינון תרין רקיעין תתאין מאינון רקיעין דאקרון שמי השמים.

פירוש הסולם

סה) לשמאלא, אית רוחא דאקרי לבנה, ודא אתכליל בריחא קדמאה, ועאל דא בדא, לשמאלו של ההיכל, יש רוח הנקרא לבנה, והוא נכלל ברוח הא' הנקרא ספירא, ונכנסים זה בזה. נהוריה סומק וחוור כחדא, בגין דנפקא מאנון נהורין קדמאין, אורו של הרוח הזה, הוא אדום ולבן כאחד, משום שיוצא ונמשך מאלו ב' אורות הראשונים שברוח ספירא, שהם אור לבן ואור אדום כנ"ל, וע"כ נמצא גם הוא בב' הגוונין הללו, אבל הם בו בזווג כאחד.
כד אתו נהורין דדא מטו בנהורין קדמאין ואתכלילו ביה, ואנון חד, ואתחזון נהורי קדמאי בלחודייהו: כאשר האורות של זה, של הרוח הנק' לבנה, באים ומגיעים אל האורות הראשונים, של הרוח הנק' ספירא, ונכללים בהם, ונעשו אחד, נראים אז רק אורות הראשונים בלבדם, ולא אתגליין אנון אחרנין, ולא אתידעו דאעלו בגווייהו ואתטמרו ביה, כד"א ולא נודע וגו', ואורות האחרים דהיינו של הרוח הנק' לבנה, אינם מתגלים, ואינו ניכר שנכנסו בהם, כמו שכתוב, ​ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו'. ודא הוא רוחא ברוחא דאנון חד, נהורין בנהורין דאנון חד וזהו התכללות רוח ברוח שנעשה אחד, והתכללות אורות באורות שנעשו אחד.
ולהבין הדברים צריך שתעיין היטב במראות הסולם כאן עד סופו, ותראה שם, איך כל עיקר שרצה הזהר להשמיענו כאן בביאורי ההיכלות, הוא סדר התכללות תחתון בעליון, שפירושו- שהעי"מ דאחורים, שהם בג' היכלות נה"י שמחזה ולמטה, צריכים להכליל אותם בהעי"מ דפנים שהם בהיכלות שמחזה ולמעלה, וזהו בדרך כלל. ובדרך פרטיות נמצאים ב' מיני מוחין האלו בכל היכל והיכל, שצריכים לכללם תמיד זח בזה. עש"ה כי אין להכפיל דברים, ובזה תבין סוד ב' רוחין הללו ספירא, ולבנה, שמביא הזהר. כי הם כוללים ב' מיני מוחין הנ"ל, אשר הרוח לבנה ה"ס עי"מ דאחורים שבהיכל זה, והרוח הנק' ספירא ה"ס עי"מ דפנים שבהיכל זה. וז"ש, כד אתו נהורין וכו' ואתכלילו ביה וכו' כי הרוח לבנה, שה"ס עי"מ דאחורים, צריך להכליל בהרוח הנק' ספירא שה"ס עי"מ דפנים. וז"ש ואנון חד וכו' שצריך להתבטל לגמרי, עד שלא יהיה ניכר כלל מבחינת הרוח לבנה ואורותיו, ונתבאר שם במראות הסולם, שעי"מ דפנים הוא בחינת ג"ר, ועי"מ דאחורים הוא בחינת ו"ק. נמצא, שהרוח ספירא הוא ג"ר והרוח לבנה הוא ו"ק, כי מחזה ולמעלה הוא תמיד בחינת ג"ר ומחזה ולמטה הוא ו"ק עש"ה.
וזה אמרו (באות ס"ג) רוח דאקרי ספירא וכו' נציץ לתרין סטרין, דהיינו ב' אורות נפרדים, שהאחד, שהוא אור הלבן מאיר לצד ימין, שפירושו אור חסדים, והאחד שהוא אור אדום כנחושת קלל, מאיר לצד' שמאל, שפירושו אור גבורות. וזה יורה שאינם בזווג זה עם זה אלא שהם נפרדים. אבל בהרוח הב' הנק' לבנה, אומר, נהוריה סומק וחוור כחדא, כי החסדים שהם אור לבן יש להם זווג עם הגבורות שהם אור אדום, וע"כ אומר שהם מאירים כאחד. והטעם הוא כמ"ש לעיל (בהקדמת הזהר דף מ"ד ד"ה וטעם הדבר, ובההמשך שם) אשר הג"ר דכל מדרגה הן בבחינת לא אתידע, שפירושו שאין בהם זווג על הגבורות, להיותן בסוד מנעולא, וע"כ הן בבחינת אור חסדים מכוסים, ורק הז"ת דכל מדרגה, הן בבחינת אתידע, שיש בהן זווג על הגבורות, להיותן בבחינת מסך דמפתחא, וע"כ ממשיכים אור חכמה. עש"ה בכל ההמשך. ונמצא אשר ברוחא דספירא שהיא בחינת ג"ר אין זווג על הגבורות וע"כ אורות החסדים שבו נפרדים מהגבורות. משא"כ ברוחא דלבנה, שהוא בחינת ז"ת המתוקנים במפתחא, ע"כ יש בו זווג בין החסדים והגבורות, וז"ש, נהוריה סומק וחוור כחדא דהיינו בזווג.
ונתבאר במראות הסולם (דף ל"ו ד"ה ולפיכך) שעי"מ דפנים נמשכים מאו"א עלאין, שה"ס מוחין דאכילה, שה"ס חסדים מכוסים בסו"ה אכלו רעים וגו'. עש"ה בכל ההמשך. וז"ש אצל רוחא דספירא, נהוריה תליין סתים וגלייא. כי להיותו מבחינת פנים הנמשכים מאו"א. ע"כ אורו תלוי, שאפשר לומר שהוא סתום, כי אורות דאו"א הם חסדים מכוסים, בסוד אכלו רעים. וגם אפשר לומר שהוא גלייא, להיותם מלבישים לחכמה סתימאה דא"א, בסוד מאן דאית ליה גרבי דחמרא, כמ"ש שם במראות הסולם, וע"כ הם חשובים לבחינת חכמה ממש אע"פ שהם חסדים, באופן שהאור תלוי בלי הכרע אם היא גלוי או סתום.
והכא אינון תרין רקיעין תתאין מאינון רקיעין דאקרון שמי השמים: וכאן בהיכל זה, מאירים ב' רקיעים התחתונים מרקיעים האלו הנקראים שמי השמים. פירוש, הת"ת נקרא שמים, והבינה המשפעת להת"ת נקראת שמי השמים, ומתוך שז' היכלות הללו הם מבחינת או'"א דבריאה, שהם בינה כנודע, לכן הם מקבלים מז' הרקיעים דשמי השמים דהיינו דבינה. כי כל בחינה מקבלת מהבחינה שכנגדה בהעליון ממנה. וכן מטעם זה מתוך שהיכל זה הוא היכל התחתון שבז' היכלות, דהיינו היכל יסוד, ומאירים בו ב' רוחין, כנגד יסוד ומלכות, כי הרוח ספירא הוא יסוד, והרוח לבנה הוא מלכות. כלומר בחינת עטרת יסוד שבו, לכן מקבלים מב' רקיעים התחתונים דשמי השמים, שהם יסוד ומלכות דז' רקיעים של הבינה. ומשמיענו כאן ב' דברים, א) שהמדובר הוא בז' היכלות דאו"א, שע"ז רומז שמקבלים משמי שמים. ב) שאע"פ שהוא היכל יסוד בלבד, מ"מ יש בו גם בחינת מלכות וע"ז אומר, שמקבלים מב' רקיעים התחתונים, דהיינו מיסוד ומלכות .