תוכן

סה) והנה נודע, כי ג' המוחין דז"א, מתפשטים מן ראשו ועד רגליו, דרך ג' הקוים שלו. ואף על פי שבערך ז"א עצמו, אין ההתפשטות ההוא נקרא מוחין, עכ"ז בערך יעקב ורחל, נקרא מוחין, וההארה היוצאת מהם, נעשין מוחין ליעקב ורחל כנודע. ונמצא כי ההוא קוצא דשערי, המכה בב' צדדי גופא דז"א, הוא מכה בשני הקוים שמן הצדדים, שהם תרין פרקין אמצעיים דנה"י דאבא ונה"י דאימא, הגנוזים תוך חג"ת דז"א, ששם התפשטות חו"ב דז"א, כלולים מחו"ב דאבא ומחו"ב דאימא. אך בדעת של ז"א אמצעי אינו מכה, מפני ששם מחוברים זו"ן כנזכר. והנה בהיות ההוא קוצא דשערי, מכה בשני הקוים דחו"ב דז"א עצמו כנזכר, והוא מאיר בהם, על ידי האורות הנמשכין דרך השערות שלו מן המוחין שלו, ע"ד הנזכר בקוצא דאריך המכה בראש ז"א, ואז מוצא שם חכמה וחכמה דאבא ואימא, ובינה ובינה דאו"א, אז מוציא אותם כלפי פנים דז"א, ויוצאין לחוץ לצד פנים שלו, ושם פוגעים באחורי רישא דיעקב, העומד אחור בפנים עם ז"א, כי אחורי יעקב הפוכים כלפי פני ז"א כנודע, ואז פוגע הכאת ההוא קוצא דשערי, בעורף של יעקב, ונכנס תוך רישא דיליה ובמוחין דיליה, ומוציאין אותן לחוץ במצחו של יעקב, ושם נעשין תפילין במצח דיעקב.